לחם משנה על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה י
המפריש עולת ראייתו ומת וכו'. בפרק יש בכור (דף נ"א) אמרו שם וכי אתמר דריש לקיש ארישא איתמר מת לאחר ל' יום אע"פ שלא נתן יתן מנלן אתיא ערך ערך וכו' רב דימי אמר רב יונתן וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם מה להלן יורשים חייבים אף כאן יורשים חייבים. וכתב רש"י ז"ל מה עולת ראיה יורשין חייבין דעולת חובה היא האי נמי כי מת לאחר ל' יום נתחייב האב בפדיונו וגבי עולת חובה תנן האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו היורשין עולתה ע"כ. וקשה על דברי רבינו ז"ל כיון דהא מדמינן לה להא דאשה שהביאה חטאתה ומתה וכן בירושלמי מדמה לה להא והתם אמרינן בפ"ק דקדושין דאע"ג דלא הפרישה העולה מחיים חייבים היורשים וכן כתב רבינו ז"ל בסוף פ"א מהל' מחוסרי כפרה האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו היורשין עולתה אע"פ שלא הפריש אותה מחיים כבר נשתעבדו הנכסים וכו' א"כ הכא נמי נימא הכי ואמאי בעי כאן הפרשה מחיים וכ"ת דהכא איירי בלא ירשו קרקע והתם בירשו קרקע היה לו לרבינו ז"ל לבארו, וכבר נתעורר על קצת מזה הרב בעל כ"מ ז"ל וצ"ע: