אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה ח

הלכה ז

לפי שאין להם זמן קבוע וכו'. בפרק כיצד צולין (דף ע"ט) אמר על מתני' חמשה דברים באים בטומאה וכו' חמשה למעוטי מאי למעוטי חגיגת ט"ו דסד"א כיון דקרבן ציבור הוא וקביע ליה מועד תדחי טומאה קמ"ל כיון דאית ליה תשלומין כל שבעה לא דחיא שבת ומדשבת לא דחיא לא דחיא טומאה ע"כ. זו היא גירסת רש"י ז"ל. והתוס' ז"ל כתבו דלא גרסי' כיון דאית לה תשלומין שאין הטעם תלוי בכך דלעיל בפ' אלו דברים ילפינן דלא דחיא שבת מוחגותם וגו' ועוד פסח נמי אית ליה תשלומין בשני ודחי טומאה וכו' ע"כ. ויש להקשות בדבריהם דבהדיא בפ' הוציאו לו תלו טעמא בהכא דאמרו שם (דף נ"ב) אמר לו ר' יעקב וקרבן ציבור כללא היא והלא פר העלם דבר של ציבור ושעירי ע"ז וחגיגה דקרבן ציבור הוא ואין דוחין לא את השבת ולא את הטומאה אלא נקוט האי כללא בידך כל שזמנו קבוע דוחה את השבת ואת הטומאה ואפילו ביחיד וכל שאין זמנו קבוע אינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה ואפי' בציבור ע"כ. משמע בהדיא דטעמא דחגיגה משום דאין זמנו קבוע וכגירסת רש"י ז"ל והיא גירסת רבינו ז"ל שכתב הטעם כן. אבל יש להקשות לגירסת רבינו דביו"ט (דף כ"א) אמרו שם בברייתא גבי פלוגתא דעולת ראיה אי דוחה יו"ט או לא אמרו להם ב"ש אף זו אין קבוע לה זמן דתנן מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג והולך כל הרגל כולו ויו"ט האחרון של חג אמרו להם ב"ה אף זו קבוע לה זמן דתנן עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ע"כ. משמע דמקרי קבוע זמן אליבא דב"ה דהלכתא כוותיה. ונראה לומר דנהי דקבוע זמן מקצת איקרי משום דאם יעבור הרגל אין לו תקנה אבל אינו קבוע זמן כשאר הקרבנות הקבועים לגמרי דהרי יש לו זמן כל הרגל ולכך אתא קרא דוחגותם לומר דלא דחי שבת משום דאינו קבוע גמור אבל ליו"ט דליכא קרא למעט אמרי' ודאי דדחי משום דכיון דאית ביה קביעות קצת דחי יו"ט. ובהכי מיתרצה הקושיא שהקשו התוס' ז"ל דבפרק אלו דברים מפיק מוחגותם דתרוייהו צריכי קרא וטעמא דאי טעמא לחוד לא מהני משום דסוף סוף כיון דאם עבר הרגל אין לו תקנה קבוע מקרי וקרא לחוד לא סגי דא"כ כל שזמנו קבוע ג"כ לא תדחה שבת ואמאי דוחה מאי שנא הא מאחריני לכך צריך לומר טעמא דלא דמי הך קביעותא לאחרים דהך יש לו תשלומין כל שבעה, וכן מה שהקשו התוס' ז"ל מפסח דאית ליה תשלומין בשני ודחי מתורץ דהתם ליכא קרא אבל הכא איכא קרא דוחגותם, וזה דקדק רבינו ז"ל בלשונו שכתב כאן לפי שאין להם זמן קבוע כקרבנות הציבור כלומר אע"פ שהוא קבוע קצת אינו כקרבנות הציבור ועלו דברי רבינו ז"ל וגירסתו על נכון והיא גירסת רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה