אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה כז

הלכה כה

כתב לשם מלכות וכו'. בפ' הזורק (גיטין דף פ') גבי ההיא מתני' דכתב לשם מלכות אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר״מ אבל חכ״א אפילו לא כתב אלא לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת. ולשון הרי זו מגורשת משמע דתנשא לכתחלה כדכתבו התוס'. עוד שם א״ר אבא אמר רב הונא אמר רב זו דברי ר״מ אבל חכמים וכו'. ונחלקו בפירושה התוס' ורש״י ז״ל דרש״י פי' אשלום מלכות קאי והתוס' פי' דקאי אהיה במזרח וכתב במערב ועל דא קאמר הולד כשר ולכתחלה לא תנשא אבל בההיא דשלום מלכות מגורשת ותנשא לכתחלה וכן נראה דעת רבינו ממ״ש דשינה מקום עמידת העדים דהולד פסול ולא בטל וכן כתב מוהררי״ק ז״ל בסי' קכ״ח וא״כ יש לתמוה עליו למה פסק כאן דפסול הא הרי זו מגורשת קאמר דמשמע לכתחלה בשלמא אם היה כפי' רש״י היה אפשר לומר דפליג ארב יהודה ומר שמואל והוא פסק כרב דקאמר דכשר ולא תנשא לכתחילה אבל מאחר שהוא אינו מפרש כפי' רש״י ז״ל דקאי אשלום מלכות קשה. ונראה דאע״פ שהוא מפרש כפירוש התוס' פי' דההוא דמגורשת ר״ל דאם נשאת לא תצא אבל לכתחלה לא תנשא והוכרח לומר כן מכח ההיא קושיא דהקשו שם בתוס' בפ' בתרא דאמרו שם ותו ליכא והא איכא שלום מלכות משמע דהוא פסול והתוס' הוצרכו לשנות שם הגירסא מחמת קושיא זו:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה