אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון

פרק יא · הלכה יג

הלכה ט

מצאן בשדה חייב להחזיר וכו'. גירסת רבינו ז"ל בספרי דידן דצדדי הבעיא הם אם חייב לנוטלה מן השדה להחזירה עד מקומו בעיר או דילמא הוא פטור לגמרי ואינו נוטלה מן השדה כלל ופסק לחומרא. אבל הרי"ף ז"ל כתב הילכך לא יחזיר בעיר וכתב הרא"ש ז"ל דהוא גריס דבעיא הוי אם יחזיר בשדה או לא דבעיר פשיטא ליה דאינו מחזיר אלא מבעיא ליה אם נוטלה מן השדה ויוליכנה עד העיר או לא ופסק לחומרא דיוליכנה עד העיר ויטלנה בשדה. ואני תמיה על זה דאם כוונתו של הרי"ף ז"ל כך היל"ל הילכך יחזיר בשדה כלומר הילכך נקטינן לחומרא דיחזיר בשדה ומה לו להחזיר [לומר] הילכך לא יחזיר בעיר מעולם לא היתה הבעיא בעיר דפשיטא ליה דלא יחזיר בעיר. לכך נ"ל דהרי"ף ז"ל גורס דהבעיא היא בעיר ופשיטא ליה דבשדה חייב לאהדורי אלא מבעיא ליה אם יוליכנה בעיר והכי גריס מי אמרינן השבה מעליא בעינן וכיון דאיחייב ליה בעיר איחייב ליה בשדה או דילמא בשדה מיהא איחייב ליה כלומר בשדה דוקא חייב ולא בעיר. והשתא קאמר הרי"ף ז"ל דנקטינן ליה לקולא שלא לזלזל בכבוד תורתו ולכך כתב הילכך לא יחזיר בעיר:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה