לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה ח
גנב או גזל והקדיש וכו'. כתב הר"א ז"ל בהשגות ואנן בגזל פרה מעוברת ורחל טעונה מפרשינן לה וכו' נראה לכאורה שהוא בא לתרץ הקושיא שהקשה וקשיא לי כיון דהקדיש וכו' אבל אינו ענין כלל. לכך נראה דמילתא באנפי נפשה היא דפליג על רבינו ז"ל ובא לתרץ הקושיא שהקשיתי לדעתו דאם הלידה הוי שינוי א"כ מדינא הוא ולא מפני תקנת השבים ואמאי לא הוי של הקדש לכך פירש דהך לא איירי שנתעברה אצלו דא"כ הוי שינוי דלדידיה הוי העיבור שינוי כמו הלידה כדפרישית לעיל אלא איירי דגזל פרה מעוברת ואין כאן שינוי ולא איירי ג"כ דילדה קודם שהקדישה אלא הקדיש קודם שילדה והשבח של גיזה ושל ולד משעת גזילה עד שעת הקדש הוי של בעלים דהשתא אין כאן שינוי אלא הוי מפני תקנת השבים והכא ליכא טעמא דתקנת השבים כיון דהוי דהקדש וכנ"ל שהבין ה"ה ז"ל בדברי הר"א ז"ל בהשגה זו שכתב מיהו הרב המשיג לעיל פירשה בגזל פרה מעוברת וכו' ומדכתב המשיג לעיל משמע דכוונתו לומר דאזיל לשיטתיה ומפני מה שהשיג לעיל פירש כאן וכדפרישית: