לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה ז
הואיל ולא נשתנית הגזילה ברשות בעליה היא. השיג עליו הר"א ז"ל אין שינוי יותר גדול מלידה ע"כ. וקשה טובא לדעת רבינו ז"ל דבגמרא מוכח כדברי הר"א ז"ל דבגמרא גבי הגוזל רחל וגזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מ איבעיא להו מאי טעמיה דר"מ משום דקסבר שינוי במקומו עומד או דילמא בעלמא שינוי קונה כו' משמע דחשיב ליה שינוי גמור מדמספקא ליה אי טעמא דר"מ הוא משום דקסבר שינוי במקומו עומד דאי לא לימא דטעמיה הוי משום דלא הוי שינוי ותקשי ממתניתין דקאמרה משלם דמי פרה העומדת לילד דמשמע דקנה הבהמה בשינוי ואינו משלם אלא דמיה של פרה שהיא עומדת לילד כדכתב הטור ז"ל ולדברי רבינו ז"ל היה לו להחזיר הפרה בעצמה ולא היה לו לשלם אלא דמי עובר במעי אמו כשהיה עומדת לילד ומדקאמר דמי פרה משמע דאפילו הפרה קנאה בשינוי והוא של גזלן ומשלם הדמים וסיפא נמי דקאמר משלם כשעת הגזלה ה"נ משמע דמעות משלם והפרה היא שלו. ואם נדחוק בכל זה ונאמר דדמי דקאמר דמי פרה היינו שיחזיר לו הפרה עצמה ודמי העובר משלם וגבי מ"ש בסיפא משלם כשעת הגזילה שיחזיר לו הפרה בעצמה ואם כחשה משלם הפחת שפחתה דחוק הוא לפרש כל זה בלשון המשנה ועוד שרבינו ז"ל סתם דבריו. ולהראב"ד ז"ל שסובר דלידה הוי שינוי קשה ג"כ דמאי הקשו בגמרא ממתני' דגזל פרה ונתעברה אצלו וילדה כו' למ"ד שבח שע"ג גזילה דהוי של גזלן מדנקט ילדה דמשמע הא לא ילדה הוי דנגזל נימא דנקט ילדה משום דהוי שינוי דלידה וקנה הבהמה בעצמה ואפילו הפרה הוא שלו אלא שישלם הדמים אבל לא יאמר לו בעל הפרה תן לי הפרה בעצמה וקח הולד שהרי קנאה בשינוי אבל לא ילדה דאין כאן שינוי מחזיר לו הפרה בעצמה והוא ישלם לו השבח לגזלן. מיהו לזה יש לומר דסובר הראב"ד ז"ל דנתעברה אצלו הוי שינוי דמעיקרא גופא סריקא והשתא גופא מלייא וקנאה בשינוי וישלם לו דמי הפרה ולא יוכל לומר לו תן לי הפרה ואשלם לך השבח. עוד קשה לי לדעת הר"א ז"ל דחשיב לידה שינוי גבי גנב והקדיש דכל שבח שעת הקדש של בעלים הוא פירש הר"א ז"ל בהשגות הטעם משום דכיון ששבח שע"ג גזילה אפילו לאחר יאוש כיון דלא קנאה הגזלן מדינא הוי של בעלים אלא שמפני תקנת השבים עשאו של גזלן כאן שהקדיש ליכא תקנת השבים ולכך הוי של בעלים ואי הלידה הוי שינוי א"כ מדינא נמי לא הוי של בעלים דכבר קנאו הגזלן בשינוי וא"כ תהוי של הקדש כיון דמדינא קנאו ולקמן נתרץ זה: