אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה ו

הלכה ג

גזל שתים שוות פרוטה וכו' גזלה אין כאן מצות השבה אין כאן. הטור בח"מ סימן ש"ס הביא נוסחא אחרינא בדברי רבינו גזלה יש כאן השבה אין כאן והרב"י תמה על שניהם ודחה נוסחת הטור ויישב נוסחאתנו וקודם שאפרש דבריו אפרש דברי הגמרא. אמרו שם הדר פשטה גזלה אין כאן השבה אין כאן והקשו שם אי גזלה אין כאן השבה יש כאן אמרי ה"ק אע"פ שגזלה אין כאן מצות השבה אין כאן ע"כ. ודברים אלו של גזלה אין כאן השבה אין כאן אפשר לפרשו בד' פנים. הא' דבין מ"ש גזלה אין כאן בין מ"ש השבה אין כאן איירי על מה שהוא בידו. הב' דאיירי על מה שכבר נתן. הג' דגזלה אין כאן איירי על מה שהוא בידו והשבה אין כאן איירי על מה שכבר נתן. הד' בהפך דגזלה אין כאן איירי על מה שכבר נתן והשבה אין כאן איירי על מה שהוא בידו. הפירוש הא' דה"ק אין כאן גזלה בהך פחות משוה פרוטה שנשאר בידו ולפיכך אין כאן השבה שאין חייב להשיבו. הב' דה"ק הך פחות משוה פרוטה שהשיב לא השיב הגזלה ולפיכך לא קיים מצות השבה. הג' גזלה אין כאן במה שהוא בידו ומ"מ עדיין לא קיים מצות השבה במה שנתן. הד' גזלה אין כאן במה שכבר נתן לא החזיר עדיין הגזלה ומ"מ מה שבידו אינו חייב להשיבו ומצות השבה אין כאן. ויש לתמוה לכאורה בגמ' למה לא פירש הפשיטות באחד מהב' פנים הראשונים ולא יצטרך לומר אע"פ שגזלה כו' דלפירושים הראשונים הוי נתינת טעם. וי"ל דלפי' הראשונים הדברים הם כפולים דדי שיאמר גזלה אין כאן על מה שהוא בידו וממילא ידענא דאינו חייב להשיבו וכן לפירוש השני די שיאמר גזלה אין כאן במה שהחזיר וממילא ידענא דלא קיים מצות השבה ולפיכך לא בא הגמרא באחד מב' פנים הנזכרים. וא"ת מה החילוק שבין מקשה למתרץ תרווייהו סברי כפירוש הג' אלא שהיה קשה לו משום שהיה סבור דהוו נתינת טעם ודי שיאמר לו המתרץ ה"ק אע"פ שגזלה אין כאן השבה אין כאן ולמה הוצרך לחדש לו מצות השבה ואם היה יודע המקשה דאע"פ קאמר אלא שהיה קשה דהם דברים הפוכים ותירץ לו המתרץ דגזלה אין כאן וכו' כדי שיוציאוהו בדיינים כדין כל ממון וכדכתב הרא"ש בשם הרמ"ה ז"ל, אבל מ"מ הוא מעצמו חייב להחזירו או כפירוש האחר שפירש הטור ז"ל והר"ש בשם הרמ"ה אם כן לא היה למתרץ להזכיר בתירוצא אע"פ אלא די שיאמר ה"ק מצות השבה אין כאן. לכך נ"ל דלעולם תרווייהו סברי כפירוש הג' והמקשה היה טועה בתרתי, חדא דהוא סבור דהוי נתינת טעם ועוד היה קשה לו דהם דברים הפוכים והמתרץ גלה לו ולכך אמר אע"פ שגזלה וכן מצות השבה וכו'. זה נ"ל לומר בדברי הגמרא אבל מ"מ קשה לי על דברי רבינו למה לא הזכיר מלת אע"פ כמ"ש בגמרא כדהקשה הרב"י. לכך נראה לי לומר לדעת רבינו דהמקשה לא היה טועה אלא בחדא וחדא דהוו דברים הפוכים ותירץ לו המתרץ מצות השבה כו' ומה שאמר לו בתירוצו אע"פ וכו' אגב גררא א"ל שפירש לו כל הכוונה ולהכי רבינו לא הזכיר מלת אע"פ כיון שאפילו לדברי המקשה היה מבין בלשון גזלה אין כאן שר"ל אע"פ וכו'. זה נ"ל לדעת רבינו ז"ל וכ"נ שהוא פי' ה"ה ז"ל בדבריו ונסתלקה מעליו קושיית ב"י ז"ל שתמה שם בסימן ש"ס וכן הוא פירוש הטור והרמ"ה והרא"ש ז"ל ולא ידעתי למה לא תמה עליו כדתמה על ה"ה. אבל לפי האמת נסתלק תמיהתו שהוא הקשה על רבינו למה לא הזכיר מלת אע"פ ופירש דסובר רבינו דהמקשה היה סובר כפירוש הג' דכתיבנא והמתרץ תירץ לו כפירוש הרביעי וקשה לפירוש זה, חדא דאם המקשה היה סבור כפירוש הג' והיה ק' לו דהם דברים הפוכים דכיון דמה שבידו אינו גזלה א"כ הרי קיים מצות השבה א"כ הקושיא ג"כ תפול בפירוש הד' דאם מה שהחזיר לא החזיר הגזלה איך קיים מצות השבה עדיין לא קיים ובודאי שחייב להשיב, ועוד כיון שהוצרך לומר דרבינו לא חש לכתוב תיבת אע"פ למה לא יאמר דפירוש דברי רבינו הם כדברי הרמ"ה והרא"ש דפירשו כדכתיבנא ולא חש לכתוב תיבת אע"פ. ולזה י"ל דקשה שכיון שהגמרא הזכירו ה"ל לרבינו ג"כ להזכירו ועוד דע"כ מ"ש שם בבעיא האחרת אע"פ ששער אין כאן מצות גילוח אין כאן פירוש עדיין לא קיים מצות גילוח וכ"כ רבינו בהל' נזירות פ"ח או שגלח אחת ונשרה אחת ה"ז קיים מצות גילוח נשרה אחת וגלח אחת אין כאן מצות גילוח משמע מלשון זה דהוא פי' מצות גילוח אין כאן שר"ל לא קיים ועוד דמוכרח הוא כן דאי לא כן מאי אע"פ הוא אדרבא כיון דשער אין כאן לא ימתין עד שיגדל השער ויגלח שהרי הלך השער וא"כ מאי אע"פ אלא ודאי פירושו הכי הוא וכיון שכן פירושו דמצות השבה אין כאן הני נמי כיון דאתמר בחד לישנא פירוש זה כזה ובהכי ניחא לי לפרש שפירש המקשה והמתרץ מפרשים דברי רבא כפירוש הג' לכך פירש הך מימרא האידך ודברי הרב ב"י קשים אצלי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה