לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה יד
מבכרת המקשה לילד וכו'. נראה דרבינו ז"ל פסק כר"ה והרא"ש ז"ל בפסקיו פסק כרבה ונתן טעם לדבריו דהסוגיא מוכחת דלא כרב הונא גם התוס' ז"ל כתבו בפרק בהמה המקשה (דף ס"ט ע"ב) דכמה סוגיאות מוכיחות דלא כרב הונא שכתבו בסוף דבריהם אם לא דנחלק בין מכירה של נכרי להנך וכן כתבו בריש פרק כיצד מערימין (דף כ"ד ע"ב) דיש לחלק בין מכירה דנכרי לשאר וא"כ אפשר דרבינו ז"ל סבור לתרץ הסוגיות שכתבו התוס' דמשמע דהם דלא כרב הונא דיש לחלק בין מכירה של נכרי לאינך וכמ"ש הם ז"ל אבל מ"מ צריך לתת טעם לרבינו ז"ל למה פסק כרב הונא דהסוגיא מוכחת כדבריו כדכתב הרא"ש ז"ל דדברי רב הונא במתני' שנויי דחיקי וכ"כ שם רש"י ז"ל. ואולי שרבינו ז"ל גורס רב חסדא במקום רבה בגמרא כנראה מדברי התוס' ז"ל בבכורות פרק כל פ"ה (דף ל"ח) דגרסי בההיא פלוגתא רב חסדא שכתב סבר לה כרב חסדא דפ' בהמה המקשה ואם גירסתו כך אתי שפיר דפסק כר' הונא דהלכתא כוותיה לגבי רב חסדא דרבו הוה וכמ"ש בספר הליכות עולם: