אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון

פרק ד · הלכה יג

הלכה יא

בהמה שיצאה מלאה ובאת רקנית וכו'. כתבו התוס' ז"ל בפ' המפלת וכגון שלא שהתה הבהמה בחוץ דאם שהתה אימא טנפה וילדה:

ואין לנפלי בהמה פטירת רחם וכו'. בבכורות (דף כ"ב) אמרו של אשה כשל שתי של בהמה כשל ערב, ופירש"י של בהמה שלא תהא כטומאה בלועה לטומאת מגע משום נבלה של נפל אם הושיט הרועה ידו ונגע בו להוציא מן הרחם כשל ערב משיעגיל ראש כפיקה של ערב ואי לאו טומאה בלועה היא וכו', נראה דדעת רש"י ז"ל לפרש ושל בהמה שאמר שם דומיא דשל אשה דאיירי לענין טומאה כדאמרו שם אין לנפלים פתיחת קבר עד שיעגילו ראש כפיקה ולענין טומאה איירי וכמו שביאר רבינו ז"ל בסוף הל' טומאת מת וא"כ נראה ודאי דשל בהמה שאמר לענין טומאה קאמר. ואם רבינו ז"ל מפרש כן לא היה לדין זה עסק כאן ולא היה לו להביאו כאן אלא נראה שהוא מפרש דאם אין לנפל עגילת ראש כפיקה לא מקרי ולד לפטור הבא אחריו מן הבכורה. ואולי דהר"א ז"ל בהשגות מפרש כפירוש רש"י ז"ל דלענין טומאה קאמר וזהו שאמר ומעיקרא דמילתא על הך מתני' דאהלות וכו' כלומר כיון דעל ההיא מתניתין איתמר ודאי דדומיא דמתניתין איירי דהוי לענין טומאה וכוונתו להשיג על רבינו ז"ל שפירש הדבר לענין פטירת רחם:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה