אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון

פרק ז · הלכה ד

הלכה ג

נר חצי השדה וכו'. בפרק כל קרבנות (דף פ"ה) אמרו במשנה כיצד הוא עושה נרה שנה ראשונה ובשנה שניה זורעה קודם לפסח שבעים יום וכו' ואמרו בגמרא דאיבעיא להו אי בעינן חרישה גם כן בשנה שניה או לא ופשטו לה מברייתא דאמרה כיצד עושה נרה שנה ראשונה ושניה חורש ושונה וזורעה קודם לפסח שבעים יום משמע דבשניה צריך חרישה וחזר הבעיין ואמר ולטעמיך מתני' לא קתני שונה וברייתא קתני שונה כלומר אפילו לדידך ע"כ פליגא מתניתין אברייתא דהברייתא אמרה דצריך שתי חרישות בשנה שניה ובמתניתין אפילו תפרש דחרישה קאי גם כן אשנה שניה מ"מ ליכא אלא חדא חרישה בשניה ולא שתי חרישות ואמרו שם לא קשיא כאן בעבודה כאן בשאינה עבודה כלומר מתני' איירי בעבודה וברייתא איירי בשאינה עבודה וכיון דאוקמינן מתני' בעבודה השתא ליכא שום פשיטותא מהברייתא דאי בעינן בברייתא חורש ושונה בשניה היינו משום שאינה עבודה אבל בעבודה אכתי מיבעיא לן אי לא בעיא אפי' חדא חרישה בשניה ולא קאי שניה דמתני' אחרישה או דילמא חדא חרישה מיהא בעי וקאי שניה דמתני' אנרה ומשום הכי בעי בתר הכי מאי הוי עלה כלומר בעבודה מאי הוי עלה דבשאינה עבודה ודאי ברייתא קא אמרה דבעינן דבשניה חורש ושונה אבל בעבודה מאי ותירצו נר חציה וזרע חציה נר חציה וזורע חציה זו היא סוגיית הגמרא ופירושה אעפ"י שבלשון רש"י ז"ל אינו נראה פי' זה מ"מ נ"ל שיש ט"ס בדבריו ופירוש ההלכה כמו שכתבתי ובפירוש נר חציה וזורע חציה כתב רש"י ז"ל שנרה כולה בשנה ראשונה ובשנייה נר חציה וזורע חציה אבל רבינו ז"ל אינו נראה שמפרש כן אלא בראשונה נר חציה וזורע חציה ויש לתמוה בדבריו דהא מתני' איירי בעבודה ובה קא עסיק רבינו ז"ל ובהדיא אמרו במשנה דצריך נירה בראשונה וזריעה בשניה אבל נירה וזריעה בשנה ראשונה משמע דלא וכמו שכתב רש"י ז"ל ועוד קשה דבשאינה עבודה כתב חורש ושונה משמע אפילו בשנה ראשונה סגי בשתי חרישות ומסוגיא דכתיבנא לא משמע כן דברייתא דאיירי בשאינה עבודה קאמרה דבעינן נרה בשנה ראשונה ובשניה חורש ושונה. ויש מי שרצה לפרש ולתרץ קושיא זו דהאי ואם לא היתה עבודה כו' שכתב רבינו ז"ל לא קאי אלא אמאי דגמר מיניה וזורע חצי האחר קודם לפסח ע' יום ועל דא קאמר דהאי חצי שנרה בשנה הקודמת וזורעה בשניה צריך שיחרוש וישנה ואינו משמע לי אלא דרבינו ז"ל אתחלת דבריו קאי דבשנה ראשונה יחרוש וישנה וסגי. ונ"ל דרבינו ז"ל מפרש דבשנה הראשונה עדיין השדה היא בכל כחה וכיון שכן יכול לזרוע החצי ממנה ובשנה עצמה יחרוש כולה ויזרע חציה ויחרוש חציה מפני שלזרוע כולה ודאי שאין בה כח כ"כ בשנה ראשונה אבל לחציה בלבד יש לה כח ובשנה השניה יזרע החצי האחר ומתני' דקאמרה שיחרוש בראשונה ויזרע בשניה היינו החצי שלא זרע בראשונה אבל החצי יזרע אפילו בראשונה דיש לה כח בשדה לחציה בלבד אפילו בראשונה ומינה דבשדה שאינה עבודה דקאמרה הברייתא שיחרוש בראשונה ובשניה יחרוש וישנה היינו החצי שלא זרע בראשונה אבל לענין החצי בלבד ודאי דסגי שיחרוש וישנה בראשונה בשאינה עבודה דכי היכי דמתני' איירי לענין החצי שלא זרע ולא לענין כולה דבחציה יש לה כח גם ברייתא לא איירי אלא לענין חציה שלא זרע דבחציה יש לה כח אפילו בשאינה עבודה כל זמן שיחרוש וישנה והוצרך רבינו ז"ל לדחוק בפירוש זה מפני שלא ראה בגמרא שהזכירו נרה בשנה הראשונה ואח"כ בשניה נר חציה וזרע חציה וכדכתב רש"י ז"ל:

החצי האחר קודם לפסח שבעים יום כו'. התוס' ז"ל הקשו מהא דאמרינן בפרק המקבל דמאן מיקל מכולהו ר"ש ואית ליה דהזריעה הוי מרחשון וכסליו והקשו בגמרא שם למ"ד דהזריעה היא עד אדר ותירצו בגמרא הא בחרפי הא באפלי כלומר דחרפי דהיינו חיטים לא הוי אלא מרחשון וכסלו ואפלי דהיינו שעורים (לא) הוי עד אדר וא"כ היכי קאמר הכא דהוו עד שבעים יום קודם לפסח דהיינו ה' לשבט ותירצו דהך דהכא איירי בשעורים אבל רבינו ז"ל אינו נראה שסובר כן שמפרש הענין בחיטין שכן כתב וכיצד היו עושין בזריעת חיטים של מנחות והכי משמע מלישנא דמתני' דבחיטי מנחות איירי וא"כ קשה איך יתרץ סוגיית המקבל ואולי יש לומר דיש שדות טובות ביותר שנמשך הזריעה עד שבעים יום קודם לפסח:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה