אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון

פרק ד · הלכה ח

הלכה ז

איזהו אתנן וכו' או ישראלית שהיא ערוה עליו או מחייבי לאוין וכו'. נראה מדברי רבינו דבעינן שהזונה תהא אסורה לבוא עליה באיסור ערוה או לאו והאתנן שנתן לה באותה ביאה אסורה אסור וקשה דכיון דהוא פסק כרבא דאית ליה דאחד זונה כותית ואחד ישראלית אסור א"כ לדידיה ילפינן זונה כותית מישראלית לענין מלקות וזונה ישראלית דכתיבא גבי כהן מכותית זונה לגבי אתנן דאתננה אסור וזונה דגבי כהן הוא שהיתה זונה מחייבי כריתות שבא עליה ועתה בא עליה כהן זה ונקראת זונה מפני שהיתה זונה מקודם ולא שבבעילה זו נעשת זונה ואע"פ כן חייב עליה הכהן משום זונה א"כ גבי אתנן זונה כי האי גוונא שנעשת זונה מקודם שבלא בעילה זו היא זונה כגון שנבעלה לחייבי כריתות או לחייבי לאוין לדעת רבינו ז"ל דאית ליה דהוי זונה מחייבי לאוין כמו שכתב בהלכות איסורי ביאה א"כ ראוי שאתננה יהיה אסור אע"פ שלא יהא אסורה לבא עליה משום לאו או משום ערוה וכן כתבו התוס' ורש"י ז"ל שם וזה לשון התוס' ז"ל ורבא דאמר אפי' תפסי בה קידושין הויא אתנן בין שהיא זונה כבר כגון שנבעלה כבר לחייבי כריתות אי נמי כגון זונה מופקרת משמע דקתני כגון אלמנה לכ"ג וכו' ע"כ משמע דלדעתם קושיית הגמרא הוא דאמאי נקט אלמנה לכ"ג שהיא אסורה לו בבעילה זו אפי' שהיא מותרת לו כיון שמקודם היא זונה אתננה אסור ורבינו ז"ל שאינו מפרש כן אלא שצריך שבבעילה זו יהא אסור לה בלאו א"כ מאי מקשה הגמרא אליביה נמי דלהכי נקט כגון אלמנה לכהן גדול לומר דתהא ביאה אסורה לו בלאו ולא שתהא מותרת לו ותהא זונה מקודם. ועוד קשה עליו דזונה דגבי כהן הוי כה"ג שהיא מקודם זונה וכמו שהקשיתי. גם קשה עליו מה שהקשה הרב ב"י ז"ל דהיכי מזכה שטרא לבי תרי דהוא פסק כרבא וכרב דאמר חוץ מאשתו נדה ובגמרא אמרינן דרב אית ליה דאביי. ונראה לתרץ דרבינו ז"ל אית ליה דאין לדמות לגמרי זונה דגבי כהן לזונה דהכא דהתם אסר הכתוב אשה פסולה לכהן ולכך אפי' שבבעילה זו אינה נעשה נעשית זונה מ"מ כיון שהיא זונה מקודם אסורה לו אבל אתנן זו אם אין איסור בבעילה זו ודאי דלא אסרה תורה האתנן דלא אסרה תורה אלא דבר שהוא בא באיסור וכמ"ש רבינו אין אתנן אסור אלא הבא לו בעבירה וא"כ אי אמרינן דזונה ישראלית אתננה אסור משום דילפינן מכותית היינו שבבעילה זו היא אסורה כמו הכותית הנזכר שהיא אסורה לו והכותית אתננה אסור מג"ש דתועבה תועבה דלרבא אית ליה לרבינו ז"ל דאית ליה נמי ג"ש דתועבה תועבה ומיניה ילפינן כותית והדר ילפינן ישראלית מכותית ודוקא דיהא בה איסור לאו דומיא דזונה לכהן דאית בה איסור לאו לכהן דהא דילפינן זונה ישראלית מכותית הוא משום דכתיב זונה גבי כהן ואית לן לומר דליהוי דומיא דזונה לכהן דעליו היא בלאו כן כל זונה לשום אדם שהיא בלאו עליו אתננה אסור ואית ליה לרבינו ז"ל כגירסא דלישנא אחרינא דאית לן בגמרא דלא פריך לרבא כלל אלא לאביי ושני דהוי כר"א וכו' ואע"ג דבגמרא אית לן תרי לישני שמא בספרי רבינו ז"ל לא היה לו אלא לישנא בתרא לבד וכן נראה באמת שהתוספות כתבו ב' הלשונות בב' גירסאות מחולפות דבתחילה כתבו גירסא ראשונה מיתיבי וכו' עוד כתבו ועוד יש גירסא אחרת בספרים מיתיבי וכו' משמע שהם שתי גירסאות חלוקות ורבינו ז"ל אית ליה כגירסא דלא פריך לרבא כלל דאדרבה לרבא ניחא דנקט כגון אלמנה לכ"ג לומר דכגון חייבי לאוין הוי זונה ולא מדבר אחר ובאמת כל אלו הם דברים דחוקים אבל הקושיות עצומות עביד לן דעיילנא נפשאי בקופא דמחטא. והתוספות יש להם דרך אחרת כדכתיבנא אלא שגם להם קשה שאמרו דלרבא בין שהיא זונה כבר כגון שנבעלה לחייבי כריתות או מופקרת איך כתבו מופקרת דאין זו כזונה דכהן דזונה דכהן לא הויא אלא מחייבי כריתות לדעת התוספות והרא"ש ז"ל וכדכתב הטור ז"ל באבן העזר. ועוד אלמנה לכ"ג לא הוי זונה לכהן דאין זונה מלאוין המיוחדין לכהונה וכדכתב רבינו ז"ל בהלכות איסורי ביאה פי"ח וא"כ אמאי אתננה אסור הא לא הוי כזונה דכהן ודוחק לומר דמה שאמר כגון אלמנה לכ"ג הוי דכבר היא זונה מחייבי כריתות או מופקרת ולהכי פריך גמרא דאמאי נקט כגון אלמנה דבלאו הכי הרי היא זונה ותירץ הגמרא לומר לך דצריך שיאמר הילך ועוד דלגירסא אחרת דלא פריך אלא לאביי ולא לרבא כלל ודאי דאלמנה לכהן גדול כפשוטו הוי ולא שהיא זונה מקודם. לכך נראה לומר לדעתם ז"ל דהם סוברים דרבא דלית ליה ג"ש דתועבה תועבה וכן נראה מדבריהם ומדברי רש"י ז"ל שם וכיון שכן כל בעילה של איסור שיש בה אתנן הוא חייב משום דיש בה איסור ומיקרי זונה וכן כל מה דמתקריא זונה אפילו שיהא בה איסור איקרי אתנן ולהכי זונה ישראלית שנבעלה לחייבי כריתות דמתקריא זונה וכן זונה מופקרת דמתקריא זונה כיון שהיא נקראת זונה אע"פ דלא הויא זונה לגבי כהן הכל נכנס בלשון אתנן זונה דקרא וגם זה דוחק לדעתם ז"ל. עוד הקשה הרב מהר"ר אליהו מזרחי ז"ל בפרשת אמור לדעתם ז"ל דאית להו דאין זונה אלא מחייבי כריתות ולא מחייבי לאוין היפך דברי רבינו ז"ל והביא ראיה מסוגיא דפרק כל האסורין דיליף אביי תועבה תועבה משום דלא תפסי קידושין משמע דאין זונה אלא היכא דליכא תפיסת קדושין ואינו כן אלא בין לאביי בין לרבא כהן הבא על זונה בת ישראל אע"פ שלא נבעלה אלא למי שהקדושין תופסין בה לוקה עליה משום זונה כדמוכח סוגיא דפ' כל האסורין ולי נראה לתרץ דשפיר מייתי ראיה מאביי משום דאביי אית ליה ג"ש דתועבה תועבה משמע דלא מיקריא זונה גבי אתנן אלא היכא דליכא תפיסת קידושין ואי כהן הבא על זונה חייב מלקות הוא משום דכבר היא זונה מקודם שנבעלה למי שאין תופסין בה קידושין וכיון שהיא זונה מקודם לוקה עליה משום זונה ומה שהביאו ראיה מאביי אע"ג דרבא פליג עליה דלית ליה ג"ש דתועבה תועבה לדעתם כדכתיבנא משום דרב סבר כוותיה:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה