אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ד

הלכה ב

אם היתה ראש הזנב מפוצל וכו'. זהו פירוש למ"ש במשנה (דף ל"ט:) או שהיה ראש הזנב מפצל העצם ובקצת נוסחאות כתוב במשנה נקלף העור והבשר והעצם ושער ושבוש הוא דאין זה אלא פירוש רש"י ז"ל שפירש בהא דראש הזנב וכו' וכתבוהו הסופרים במשנה:

זנב הגדי שהיה רך ומדולדל וכו'. על מתניתין דזנב גדי שהוא דומה לשל חזיר אמרו בגמרא (דף מ':) אמר רב פפא לא תימא דקטינא אלא דכריכא אע"ג דאלימא ופירש רש"י ז"ל כריכא עגולה הוי שהזנב של טלה הוי רחבה יותר על עוביה קטנה דקה מאד ע"כ משמע דלא בעי אלא חדא עגולה לחוד אבל רבינו נראה דסובר דתרתי בעי וגריס לא תימא דקטינא לחוד אלא דרכיכא וקטינא כלומר דתרתי בעינן ולא תימא דקטינא לחוד סגי והיינו רך כנגד רכיכא ומדולדל כנגד קטינא. וגם הר"א בהשגות נראה דסובר דתרתי בעינן וכגירסת רבינו אלא דהוא גורס כריכא ורבינו גורס רכיכא זה נראה בדעת רבינו והר"א והתימה מהבכ"מ ז"ל שהביא גירסת רש"י ז"ל על דברי רבינו והר"א ז"ל ואינו כן אלא דגירסתם משונה מגירסתו לפי הנראה כדכתיבנא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה