לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל· רבי אברהם די בוטון
פרק יד · הלכה כב
שלא יתחלפו בתכריכין וכו'. כן כתבו הרי"ף והרא"ש ז"ל וקשה דהא לא אתמר בגמ' אלא לתרוצי לאביי דאמר הזמנה מילתא והקשו לו מברייתא דאביו ואמו דמשמע מהתם דהזמנה לאו מילתא דאי מילתא איך יכולים האחרים להציל ותירצו התם משום מררייהו כלומר ואין זו הזמנה והקשו אי הכי היינו דקתני עלה אמר רשב"ג בד"א שלא נגעו במטה אבל נגעו במטה אסורין ופירש"י ז"ל ואי משום מררייהו למה אסורין בנגיעת המטה משמע דלרבא אתי שפיר דנאסרין בנגיעת המטה ואליבא דאביי הוצרך רבא לתרץ דהוי במטה הנקברת ומשום דמחלפי בתכריכי המת אבל לרבא לא צרכינן להכי דהוי הזמנה לדידיה ולא אמרינן אגב מררייהו ולכך אסורים בנגיעה וכיון דרבינו פסק כרבא וכן כל הפוסקים למה כתבו הא טעמא דשלא יתחלפו בתכריכין ונראה דסברי כיון דעולא תרגמה הכי ודאי דאפילו אליבא דהלכתא תרגם דהיינו רבא משום דסבר דהך סברא דאגב מררייהו זרקי ואין זו הזמנה כולי עלמא מודו בה: