לחם אבירים· רבי יעקב משה
הלכה כג
קערה שאכלו בה בשר ובשלו בה דגים אותן הדגים מותר לאכלן בכותח ע"כ. ופירש מרן הב"י דאפילו נצלו סובר רבינו דמותר מדלא חילק בין בישול לצלי ועיין ביו"ד סימן צ"ה ועיין בש"ך דפוסק דבצלי אפילו בדיעבד אסור, ומה דסובר רבינו דאסור לאכול הדגים בכותח משמע הא במלחא שפיר דמי וכבר הקשו ע"ז כל המפרשים ועיין בהגהות "מטה יהונתן" ליו"ד ועיין שם תירוצו.
ונראה לפענ"ד לומר פשוט. כי רבא ומר בר"א פליגי בזה.
רבא סובר ריחא לאו מילתא לכן סוברדמותר לאכלו במלחא. ואין בו סכנה.
ומ"מ בכותח אסור לאכלו מטעם שכתב הרי"ף דהוי דבר שיש לו מתירין דיכול לאכלו במלחא יעו"ש ומר בר"א סבר דריחא מילתא לכן סובר דאפילו במלחא נמי אסור משום סכנה. וכיון דרבינו פוסק דריחא לאו מילתא א"כ אין שייך לאסור הדגים משום סכנה יען דסברינן דריח הבשר שנכנס בהדגים לאו כלום הוא, ומהגמ' מוכח דמר בר"א פליג על רבא מדכתב בלשון זה מר בר"א אמר ולא אמר מר בר"א משמע דלפלוג בא, ולפי מ"ש פליגי בזה אם ריחא מילתא או לא וק"ל: