לחם אבירים· רבי יעקב משה
הלכה כב
ואם לש כל הפת אסורה וכו' ע"כ.
וקשה לי הלא לקמן בהכ"ג פוסק רבינו בפת שאפילו עם הצלי דאסור לאכלו בחלב משמע הא לבדו מותר לאכלו, וי"ל דהתם כל האיסור משום ריח לכן לא אסרינן כולו דאם נאמר דגם לאכול לבדו אסור הלא יהיה זה כמו דיעבד ובריחא דוקא לכתחלה אסרינן אבל לא בדיעבד, עוד קשה לי על דברי רבינו הלא זה הוא רק נ"ט בר נ"ט ורבינו הלא פוסק בזה דמותר **(ואין לתרץ כמ"ש רש"י ז"ל בצנון.
דחורפא דצנון בלע טפי. דא"כ בנתבשלו ג"כ בלע טפי ורבינו הא ס"ל בהלכה כ"ג דנתבשלו מותר כן צריך לתרץ על רבינו כמו התירוץ השני של התוס' בפסחים כמ"ש.
המחבר.
)** ויש ליישב דהאיסור הוא משום איסור בעין דהשמנונית של החרס נדבק בהפת וכמו דאסרינן בסכין מטעם זה. ועוד י"ל דשאני התם בדגים יש תלת נ"ט והכא אין רק תרי נ"ט לכן אסרינן לאכלו אפילו לבדו.
ועיין בתוס' במס' פסחים (ד"ל ע"א) ד"ה אפילו יעו"ש: