לחם אבירים· רבי יעקב משה
הלכה ו
כיצד מאבד וכו' שותק וזורה לרוח או שורף ומטיל לים המלח עכ"ל, המקור לזה הוא משנה במס' ע"ז (דף מ"ג) דגרסינן ר"י אומר שותק וזורה לרות או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל ופליגי בזה וזה גורם וכמ"ש התוס' ד"ה אמרו.
ואמרינן בגמרא אמר ר"י אמר שמואל הלכה כר"י דזה וזה גורם מותר, ולכן פסק הכא רבינו דשותק זורה לרוח יען דפסק בה' ערלה דזה וזה גורם מותר, ועיין בכ"מ שהקשה טובא על רבינו. ולי נראה להוסיף עוד קושיא אחת דבערלה פסק רבינו דמשליך הפרוטה לים הגדול בלי שום שתיקה והכא מצריך שחיקה ושרפה.
והנה צ"ל דרבינו סבירא ליה כדעת התוס' דמפרשים דהמחלוקת דרבה ור"י הוא דוקא לגבי חמץ ובשאר נהרות אבל בים המלח לא בעי שתיקה כלל, ומה דאמר ר"י דבעי שתיקה היינו בשאר נהרות, לכן יפה פסק רבינו בערלה דלא בעינן שחיקה כיון דשם בעינן שישליך דוקא לים הגדול, וכי תימא כיון דרבינו סבירא ליה כפירוש התוס' אם כן למה כתב גבי עכו"ם או שורף ומטיל לים המלח כיון דאפילו לר"י לא בעי שחיקה בים המלח.
אך באמת לא קשה מידי דעיין בירושלמי דאמרינן כאן בשל עץ וכאן בשל מתכות וקאי זה אליבא דר"י וא"כ סבירא ליה להירושלמילר"י דבעץ סגי בשרפה כיון דהאש מכלה אותה אבל מתכות דלא נכלה באש לגמרי צריך שתיקה אם כן אפשר לפרש בדברי רבינו כן שותק וזורה לרות ר"ל במתכות או שורף ר"ל בעץ דסגי בשרפה ומטיל לים המלח ר"ל בעינא, והטלה זו לים מועלת בין בשל עץ ובין בשל מתכות, ומתורץ בזה מה שהקשה הכ"מ למה החליף רבינו שתיקה בשרפה ולדידי אתי שפיר דעל שני דברים מיוחדים כתב שחיקה ושרפה, ועיין בהגר"א ובפ"מ בהל' פסת דכתבו שם ליישב גם כן דעת רבינו.
אולם לדבריהם אינו נזכר בהרמב"ם הדין דזה וזה גורם מותר מחמת דמפרשים דמה שכתב רבינו או שורף ומטיל לים המלח זה ענין אחד. ולפענ"ד נראה דמה שכתב רבינו ושורף ר"ל וזורה אח"כ לרוח כמ"ש, ובזה הלא הוא מגדל צמחים, ומדוע פסק רבינו דמותר, א"כ מוכת מזה דסבירא ליה לרבינו דזה וזה גורם מותר, עוד יש ליישב באופן אחר מה הקשה הכ"מ כיון דפסק כר"י א"כ למה כתב או שורף ולמה החליף שתיקה בשרפה היינו דמה שכתב רבינו או שורף דקאי על מתכות ועל של עץ אליבא מה שכתבו התוס' ד"ה נ"ק דהמתניתין דע"ז מיירי דוקא בשרפת כלי מתכות ואז מגדל צמחים, אבל בכלי אחר אין מגדל צמחים, א"כ יפה כתב הרמב"ם ושורף.
וכן ס"ל להרמב"ם כמ"ש התוס' דהמחלוקת של רבה ור"י הוא רק בחמץ ובשארי נהרות ויפה כתב רבינו שותק וזורה לרות ר"ל בלא שרפה א"כ אין מגדל צמחים או שורף ואח"כ זורה לרוח דבכה"ג מיירי ר"י דאל"כ הלא אין מגדל צמחים, ומ"ש אח"כ ומטיל ליה"מ זה הוא בעינא וכמ"ש לעיל, ועיין במג"א שהקשה על רבינו הלא קיי"ל כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מעכו"ם יעו"ש ועיין בח"י סימן תמ"ה וק"ל: