אור ברסלב

לחם אבירים· רבי יעקב משה

הלכה ה

הלכה ג

מי שהיה ביתו סמוך לכו"ם ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס לתוך שלו ובונה ואותו הריוח ממלאהו קוצים כדי שלא ירחיב בבית הכו"ם.

היה שלו ושל כו"ם ידין מחצה על מחצה, מחצה שלו מותר בהנאה ושל כו"ם הכל אסור בהנאה, אבניו עציו ועפרו הכל אסור בהנאה עד כאן לשונו, דין זה הוא משנה מפורשת במסכת ע"ז (דף מ"ג ע"א) וכתב שם רש"י והר"ן דהמשנה מיירי שהיה אחד מכותלי כו"ם והבית עצמו נעבד, ומהרמב"ם גם כן משמע הכי אבל עיון בטור דמשמע מדבריו דאפילו אין הבית עצמו נעבד מכל מקום אסור לבנות כותל להבית מפני שמהנה לכו"ם.

והנה רבינו כתב כונס לתוך שלו ולא העתיק ד' אמות כדאיתא בש"ס, ונראה דרבינו לא גריס בהמשנה ד' אמות, ומ"ש רבינו דהמחצה של ישראל מותר בהנאה פליג בזה על רש"י ז"ל דמפרש דגם חלקו של ישראל אסור בהנאה וכן מה דאמרינן בהמשנה דאבניו ועציו מטמאין כשרץ קאי גם אחלקו של ישראל מטעם דאין ברירה, וכבר הקשה התוי"ט הלא טומאת כו"ם הוא רק מדרבנן ובדרבנן הלא קיימא לן דיש ברירה, ולכאורה אפשר לומר דמכת קושיא זו סבירא ליה להרמב"ם דחלקו של ישראל אינו מטמא מחמת דיש ברירה, אבל אי אפשר לומר דרבינו תלי דין זה המבואר במשנה בדין ברירה, דאם כן מדוע פסק לגבי איסור הנאה דחלקו של ישראל מותר הלא באיסורי הנאה כולי עלמא מודים דהוא מדאורייתא ובדאורייתא הלא קיימא לן דאין ברירה ועיין בביאורי הגר"א.

ומה דמסיים רבינו וממלא קוצים וכו' באמת מוכח מהש"ס דבעינן שיעשה גדר, ומצאתי ברש"ש דכתב דגירסא אחרת היתה לרבינו יעו"ש:

תוכן העניינים

לחם אבירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה