לחם אבירים· רבי יעקב משה
הלכה ג
גדעו ופסלו לשם כו"ם אפילו הבריך והרכיב בגופו של אילן וכו' וכן המשתחוה לאילן אף על פי שלא נאסר גופו כל השריגין והלולבין והפירות שיוצאין כל זמן שהוא נעבד הרי אלו אסורים בהנאה עד כאן לשונו, מה שכתב רבינו גדעו ופסלו לשם כו"ם, ר"ל לעבוד הגידולים וכפירוש רש"י ז"ל, ומה שכתב רבינו בה"ד אילן שמעמידין תחתיו כו"ם כל זמן שהכו"ם עומד האילן אסור אף על פי דרבינו פוסק כרבנן דנטעו ולבסוף עבדו דמותר והכא הלא מיירימסתמא דלא נטעו מתחלה לכך מדלא כתב הרמב"ם בפירוש שנטעו מתחלה לכך.
אולם באמת כבר כתבו התוספות בע"ז (דף מ"ז) ד"ה העמיד דכל זמן שלא בטלה איסורא דרבנן איכא שבשעה שהכו"ם נראית תחתיו נראה כאלו נטוע מתחלה לכך, ועיין בר"ן דכתב דמדברי רש"י נראה דאילן נמי כל שנטעו יתור כתלוש דמי ומה דאמרי רבנן דאילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר מיירי שנטעו גרעין דלאו אילן הוא כשנטעו יעו"ש.
אולם אי אפשר לומר כן בדעת רבינו מדכתב בריש הפרק סתמא ואת האילנות הנטועים לשם פירות וכו' מותרין בהנאה וכו', אם כן משמע אפילו נטעו יחור הוי מחובר ואין נאסר ועל כרחך צריך לומר דסבירא ליה לרבינו כהר"ן והתוספות דלאו דוקא גרעין הוא דמותר, ולא דמי לבית דאמרינן תלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש לענין ע"ז אבל באילן לא נאמר כן כיון דיש לו שרשים בקרקע הוי כמחובר וק"ל: