לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
תורת השלמים · סימן חי
הנה הרב הגדול עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל כתב קונטרס נורא וארוכ"ה לו עלתה אזהרות וסודות, לסופר כות' ספרי תור' עשר ידות כגוב' הרזי"ם כבשי"ם קודמין אגודו' אגודו' וכבר נודע כי רוב כותבי ספרי' לא באו בסוד ה' ולא נאמרו דברים הללו אלא לגדולי הדור אנשי מדו"ת. ולכן לזכות לסופרים יראי ה' אריתי מורי מקונטריס הנזכר מה שנוגע לפשטן של דברים וממנו יצאו תולדות. זכרון בספר:
א טוב לכתוב על עורות בהמות כשרות שנתקדשו בברכה גם שע"פ הדין אינו צריך:
ב אם אפשר טוב שעבוד העורות יהיה הכל ע"י ישראל ולא תגע בו יד ערל וטמא:
ג לא יעבד אלא בעפצא וסיד:
ד יכוין בעבוד העור לדחות כח הסיגים הם השערות וקליפה החצונית ולברר צד הטוב להדבק בקדושה:
ה אחר עיבוד לשם קדוש' חלה עליו הקדוש' בסוד עיבוד ע"ב יו"ד:
ו גם הגידים טוב שיהיו מבהמה כשרה לאכילה:
ז יתקן דו מעפצא ודברים הבאים מן העץ:
ח הקולמוס יהיה מקנה לא מנוצה:
ט כשיהיה הקולמוס מתוקן לכתוב ישים ראשו ופיו ויגלגלהו בריר הפה ויאמר כשם שריר זה טהור קוד' צאתו מהפה כך יהי' קולמוס הזה טהור שאכתוב בו ס"ת הקדוש או תפילין או מזוזה) ויכוין רי"ר גי' קדוש:
י כשיטבול בדיו יאמר. כשם שקולמוס זה טהור כן יהיה זה הדיו טהור וקדוש שאכתוב בו ס"ת הקדוש:
יא כשיטבול קולמוס יכוין גי' אריאל דיו הוא יוד:
יב התגין יהיו כמו ווין קטנים ראשם בשמאל:
יג שעטנ"ז ג"ץ ג' תגין. בדק חיה תג א' ולא יתייג בית דלת בראשן שיראו כעין ל' אלא עיקר תגין באמצע:
יד הגם כי אותיו' מלאכת סופר לא יש תג באות ו' משם הוי"ה צריך לתייג ויהיו כל ד' אותיות מתוייגות בסוד בעטרה שעטרה לו אמו:
טו טוב שבכל פעם שיתחיל לכתוב יאמר הריני כותב לשם קדושת ספר תורת משה וישראל ולשם קדושת כל שמותיו של הקב"ה המפורשים והרמיזים והמצורפים:
טז בענין פתוחות וסתומות נכון לעשות אליבא דכ"ע:
יז הסופר נכון שיטבול י"ד טבילות אחת להעביר הזוהמא והי"ג יכוין בשילוב שלשה שמות אהיה הויה אדני:
יח נאה לסופר הטבילה תמידית:
יט צריך הסופר לקדש עצמו שלא יאכל בשר בחול:
כ יקדש פיהו מכל אלה וקללה ויהיה לשונו נקי וקודם שיתחיל לכתוב ותודה על מה שעבר:
כא אם אפש' יזהר שיהיו תפילין עליו כל היום רש"י ור"ת או ש"ר.
כב בעודו כותב לא יגע במקו' מכוסה ואם נגע יטול מיד ולא ישיח שיחת חולין:
כג עיקר הכתיבה תהיה מהבקר עד חצות:
כד יהיה לו מקום מיוחד שלא יכנס שם לא גוי וגויה ואפי' אשה:
כה קוד' שיתחיל לכתוב יאמר אב"ג בכונה גדולה:
אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה אב"ג ית"ץ קבל רנת עמך שגבנו טהרנו כורא קר"ע שט"ן נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם נג"ד יכ"ש ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם. בט"ר צת"ר חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך חק"ב טכ"ע יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך יג"ל פז"ק שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות שק"ו צי"ת בשכמל"ו:
כו יאמר פסוק לא ירעו ולא ישחיתו ויכוין בשם וזה סדרן:
לאי רעו ולא ישחיתו בכל הרק דשי כימ לאה האר דע האת יהו הכמ יסל יסמ כסי םיה:
כז כחו להכפות החיצונים וחותם בשם י"ה:
כח יאמר הסופר. יהר"מ אהיה אשר אהיה לתת כח בידי שלא תכשל ולא תחלש בכתבי יכוין קס"א אלף ספר תורה הקדוש הזה ולמען קדושתו הי יוד וקדושת פסוקיו ותיבותיו הי' קנ"א אלף וטעמיי ונקודותיו ותגיו ואותיותיו וקדושת הה יוד הה אזכרותיו ושמותיו וכל שמו' הקדושי' היוצאי' הוי' שדי גי' ספר מהם שתהא שעה זו שעת רצון שעת רחמי' הויה אלהים שעת חן וחסד שעת הקשב' והאזנ' אקראך צבאות גימטריה ותענני אעתיר לך ותעתר לי ובטל ממני כל תורה מחשבו' רעות אשר תוכלנ' לעלות בהרהורי (ויכלו' שמו עם שם דמיוני בשעת כתיב' ס"ת זה ותקונו ע"ל שמך זהד"מ אם שמו הגדול דקרע שטן וקרע שטן דקרע דוד) כחו לבטל שטן ולמען שמך הגדול הרהו' אשה גי' היה"ע גדשנאל ולמען שמך הגדול דמודטירון בשכמל"ו אנס"ו וכן יהר"מ יאו"א שתעשה למען שמך הגדול והקדוש יוד הי קנ"א אלף באל אדני בעול' העשיה ולמען שמך הגדול יוד הא ואו הא המאיר כאל הויה בעולם היצירה ולמען שמך הגדול יוד דהי ואו הי המאיר באל שדי בעול' הבריא' ולמען שמך הגדול הי ויו הי שהוא בעולם האצילות שתהיה תפילתי מקובלת לפניך כקרבן עולה ולא תהיה שום סיבה בידו שם הוי' היוצ' מפ' ושח' המונעת מלאכתי בעסק כתובה ס"ת זה אותו על ירך המזב' צפונ' בין מטעו' הכתיבה בין מטעו' כונה ולא לכנ"יה' וזרקו" ס"ת הוי" יוכלו להטעו' אותו או לקטרג ולהשטין עלי שום קליפ' וס"א וכל כת דילהון ולא יפגע בי שום פגע רע לבלבל מחשבותי ורעיוני ותשפי' ניצוץ מאורותיך עלי אני עני ואהי' מבורך מרוב טובך הגדול ליחד שמך הגדול ולעשו' רצונך כרצונך נס"ו:
כט כשכותב שם משמות שאינם נמחקי' שהם אדני אל אלוה אלהים אלהי שדי צבאות יאמר אני כותב לשם קדושה, וכשיכתוב שם הויה ב"ה ברעדה יאמר, הריני כותב השם הגדול לשם קדושתו:
ל יעמוד ויאמר ליקבה"ו כו' ויכוין בשם יהוה: