אור ברסלב
לדוד אמת סימן יז

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן יז

סימן טז

דיני יריעה ותפירה וקרע

א לכתחילה אין עושין יריעה פחות מג' דפין ולא יותר על ה' והדור הו' משל ד' או ה' ובדיעבד אם לא נכתב רק ב' דפין ביריעה כשר:

ב יניח בלא תפירה מעט בראש היריעה וכן בסופה כדי שלא יקרע כשמהדקה ואם תפר הכל כשר אם נקרע רוב תפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין מחוברת בה' או ו' תפירות כשר (כנ"ל ודלא כהט"ז שהביא ה"ה דבעי רוב מחובר כמ"ש בברכ"י י"ד סימן רע"ח ומיהו אם יוכל לתקן קודם קריאה צריך לתקנו ולתופרו כהלכתו כמ"ש שם:

ד אם נקרע גליון היריעה למעלה או למטה כשר לקרות בו ובחול אם אפשר לתקן יתקן לכתחילה:

ה ס"ת שנקרעה בו יריעה בתוך ב' שיטות יתפור בתוך ג' לא יתפור בד"א בס"ה ישן שאין עיפוצו ניכר ואם ניכר הגויל שהוא עפיץ תופר אף קרע הבא בתוך שלש:

ו דין זה הוא בין דהקרע מתחיל מהגליון בין שהגליון לא נקרע ומתחיל הקרע מהשיטות:

ז אם הקרע תוך ב' שיטות דיתפור מותר לקרות בו אף שלא תפר (והיינו דוקא כשנמצא בעת קס"ת יש לסמוך על הט"ז ולא יוציא אחר אבל לכתחיל' יש לחוש לדעת הב"ח ורדב"ז ח"ב סימן תמ"ז ואם הקרע בין התיבות גם לכתחילה מותר לקרות בלי תפי' דאז גם להרדב"ז אינו אלא מצוה מן המובחר כנ"ל):

ח בתוך ג' לא יתפור וצריך לסלק היריעה ודבק מבחוץ לא מהני ובדיעבד אם תפר או תקן בדבק ונמצא בעת קס"ת לא יוציאו ס"ת אחר וכ"ש במקום שאין שם ס"ת אחר שיש לקרות בו (ב) (ס"ת שנקרע מראש היריעה ונכנס הקרע עד ד' ה' שיטת בגוף האותיות ובכלל השם המיוחד ונחלקה היו"ד עם הקרע מצד א' והשאר מצד אחד והצבור עני שאין להם אלא ס"ת זה ואין להם כדי להחליף היריעה יתקנו אותו בתפירה והאותיות שעבר הקרע כלם. ואותיות הקודמות יגררם. עד שיוכל לכתוב הכל על הגרר וישאר מקום הקרע ולא תגע יד בשם הואיל ולא עבר הקרע באות ע' ברכ"י י"ד סימן פ"ר אות ב' וע"ש או' א' ובתשו' יכין ובעז ח"א סימן כ"ג באורך):

ט בתוך ג' לא יתפור אפילו הקרע בין תיבה לתיבה בכל הקרעים יזהר שלא תחסר אות אחת או תשתנה צורתה או תחלק ואם נחלק שום אות ע"י הקריעה פסול ולא מהני מה שמדביקו מאחריו ע"ל סימן י"ד ס"ז ח':

יא אם אירע קרע או נקב יטלאוהו ונשאר חצי אות על היריע' וחצי אות על הטלאי פסול אך אם כותב אות כלה מחדש חצי אות על היריעה וחציו על הטלאי שרי ואזכרה אפילו כלה לא יכתבנה על הטלאי שמא ינתק ותלך לאבוד ח"ו אלא יגרר ביריעה ויצמצם לכתוב האזכרה ביריעה. (ב) בשעת כתיבת הסופר נקרע' יריעה שמוכנת לכתוב ותפרה כשיעור ח' שיטין וכתב עליה ונזהר שהקר' יהי' דוקא בין תיבה לתיב' והוציאוה לקרות בצבור יש להקל ולהכשיר:

יב ס"ת שנמצאו בו ג' טעיות אסור לקרות בה עד שיגיהנו, כי הוא מוחזק במוטעה בג' זמני עיין בר"י:

יג יש בו ג' טעיות בכל דף יתקן ואם יש ד' טעיות בכל דף שכתב המלא חסר יגנז שגנאי להלות כל כך אבל אם כתב החסר מלא אפי' כמה טעיות בכל דף יתקן שאין הגרירה גנאי כמו התליה:

יד נמצא פסול קרע שצריך להחליף היריעה ולא החליף הסופר ג' יריעות אלא יריעה אחת כשר ואפילו ביריעה שבלת' שצריך להחליף ג' יש מכשירין בדיעבד אם לא החליף אלא אחת:

טו ס"ת שנמצא בו לעיני כל ישראל באמצע הדף צריך להחליף אותו הדף ובסוף א"צ יריעה בת שלשה דפין:

טז ס"ת שכתוב לעיני כל ישראל בסוף שיטה שבסוף הדף פסול (ע' בפנים מאירות ח"ב סימן קע"ט). (ב) אם לעיני כל ישראל נשלם בחלק ג' מהדף יחליף היריעה ואי אפשר בענין אחר:

יז ס"ת של גויל חסר תיבות ופסוקים וגררו ממנו כמה שורות ונתלבן לא קרינן ביה מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף אלא דהוי כמנומר (ע' יכין ובעז, ח"א ס' סימן כ"ד):

ח"י סופרים המגיהים מנהגן לגרור שיטה כדי לכתוב תיבה או שתים שחסרות ואין לערער עליהם ואם יהיו הטעיות רבים באופן שיהא הס"ת כמנומר פסול:

ב (ס"ת שנמצא בו טעות א' ונשכח ונתערב בס"ת אחר יחפשו חפש מחופש ואם לא נמצא יש להתיר עיין ברכ"י סימן רע"ט):

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה