אור ברסלב
לדוד אמת סימן טז

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן טז

סימן טו

צורת הפרשיות פתוחות וסתומות

א פ' פתוחה להרמב"ם יש לה שתי צורות אחת אם גמר באמצע שיטה ונשאר ריוח ט' אותיות מניח שאר השיטה פנוי ומתחיל הפרש' פתוחה מתחילת שיטה שנית וצורה שנית כשלא כשאר בשיטה ריוח כשעור ט' אותיות או גמר בסוף השיטה מנית השיט' השנית בלא כתב ומתחיל הפ' הפתוחה מתחילת שיטה ג':

ב פרשה סתומה יש לה ג' צורות. א' אם גמר באמצע שיטה מניח ריוח ט' אותיות ומתחיל לכתוב מסוף השיטה תיבה אחת מהפרש' סתומת ויהי' הריוח באמצע. ב' אם לא כשאר בשיטה ריוח כשיעור ולכתוב תיבה אחת יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה ויתחיל לכתוב הפ' סתומה מאמצע שיטה הב'. ג' אם גמר בסוף שיטה מניח מתחילת שינה שניה כשעור הריוח ומתחיל לכתוב פ' סתומה מאמצע שיטה נמצא פ' פתיחה מתחלת בתחילת שיטה לעולם וסתומ' מתחלת מאמצע או סוף שיטה לעולם להרמב"ם. (ג) ה"ה אם נזדמן לו בשיט' תחתונה שבסוף הדף שלא נשאר אלא מעט או שגמר בסוף שיטה מניח שיטה עליונה שבראש הדף שאחריו חלק ויתחיל לכתוב הפ' פתיחה בשניה להרמב"ם. (ד) ולהרא"ש אם הניח פנוי כשעור בתחילת שיטה ומתחיל הפרשה מאמצע שיטה דלהרמב"ם הוי סתימה להרא"ש היא פתוחה. ואם מסיים בסוף השיטה או שאין שיעור ומתחיל בראש השניה להרמב"ם פתוחה ולהרא"ש סתימה. (ה) ירא שמים פ' פתוחה יסיים פרש' שלפני' באמצע שיטה ויניח חלק כשעור ט' אותיות ויתחיל בראש שיטה שתחתיה. ופ' סתומה תמיד יסיים פ' שלפניה בתחילת שיטה ויניח חלק כשעור ויתחיל לכתוב בסוף אותה שיטה עצמה ובזה כשר אליבא דכ"ע ולא ישנה מהצורות הנז' לעולם:

ב פ' סתומה שעשאה פתוחה או פתוחה שעשאה סתומה פסול עד שיתקן שיגרור כפי הצורך ויכתוב כראוי (ע' בר"י י"ד סימן ה"ה ע"ר):

ג ביום שמוציאין ב' ס"ת מותר להוציא ס"ת אחד שהוא כ' הפרשיות כדעת הרמב"ם. והב' שהוא כתוב כדעת הרא"ש וכן בשאר שינוים וס"ת אחד נכתב כסברא אחת והשני כסברא אחרת מותר להוציאם שניהם ביום שמוציאין ב' ס"ת כיון שאין קוראי' בבת אחת בשניהם:

ד הסופרים שנזהרו בכל הפרשיות לצאת י"ח הרמב"ם והרא"ש ובשירה עושין כרמב"ח לא עשו כהוגן וצריך לתקנם פרשיות השירות שיהיו ככ"ע. ויחידי סגולה שיש להם ס"ת ופר' השירות דוקא כהרמב"ם יתנו לסופר לתקנם שיהיו גם פרשיות השורות כר"מ:

ה הסופרים נהגו סלסול להניח שיטה אחת שלימה קודם אז ישיר וכן ג"כ בסוף השירה שתהא השירה ניכרת מלפניה ואחרי' ואין דבר זה מעכב. ובין בתחילה בין בסוף אם הפסיק ונתן ריוח שיעור המכשיר לפ' פתוחה סגי ואם לא הניח ריוח שיטה קודם פ' ותקח מרים פסול עד שיתקן ויצמצם סוף השירה עד שיניח ריוח בשיטה אחרונה שיעור ט' אותיות ואז כשר שנעשית פ' ותקח פתוחה כמשפטה והא עדיף מלסלק היריעה ולגנוז שמות הקדש:

ו ס"ת שכתוב הו' שיטות שמתחילן למעלה משירת האזינו שיטות קצרות שהניח הסופר ריוח חלק מימין ושמאל וכתבם באמצע ואח"כ התחיל ותחילת השיטה שירת האזינו כשר כיון שהשיטות שוות בכתיבה זו תחת זו ואין שם שום ריוח באמצע שיטה אלא גליון בתחילת השיטין וסופם אינו צורת פ' וכמה ספרי דווקני נמצאו כן:

ז מקום שהי' צריך להיות פ' פתוחה ולא הי' נשאר שיעור ט' אותיות והסופר כתב תיבה אחת שלימה ביני שיטי ובזה נשאר השיעור כשר והיא פ' פתוחה כשאר פתוחות:

ח נמצא ריוח במקום שלא יש פרשה כלל והניח ריוח כשיעור פ' פתוחה או סתומה פסול (וע' משאת משה ח"א י"ד סימן כ"ד):

ט פ' וארא בין פ' יעלו הצפרדעים לפ' ויאמר משה אל אהרן נטה ידך נמצ' בקצת ס"ת צורה פ' סתומה פסול שאין שם פרשה כלל (ב) פ' לא תחמוד אשת רעך פרשה בפני עצמה והוא פרשה סתומה וכן הוא בספרי דווקני (וס"ת שלא יש פ' סתומה ומחובר עם לא החמוד בית וכו' אין לשנות בו יד נודע ביהוד' י"ד סימן מ"ט) (ג) יש ס"ת שבפ' ארור שוכב עם אשת אביו צורת פרשה והוא טעות (ד) פ' וארא פ' ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי ברד כו' היא פרשה פתוחה וס"ת שעשו פ' סתומה שם פסול עד שיתקנוהו (ה) פ' משפטים פ' וכי ישאל איש פ' פתוחה והס"ת שהיה שם צורת פ' סתומה פסול עד שיתקנוהו (ו) פ' צו פ' וידבר ה' אל משה כו' כל חלב כו' אין שם פ' כלל וסימניך חלבמ"ו סגר"ו והס"ת שנמצא שם פ' פתוחה אין לפוסלם בדיעבד (ע' במנחת שי) (ז) ס"ת שכתוב ריש פ' ויצא דוגמת פ' ויחי שלא יש כי אם ריוח מועט כמו פ' ויחי פסול וצריך לתקנו (ח) ס"ת שנמצא אותו פרשה שאינה מסדר שמנה הרמב"ם וגם אין נמצא כן בגדולי פוסקים פסול עד שיתקן (ט) (פ' ויחי שהניח שיעור פרשה סתומה אם לא יש ס"ת אחר יקראו בס' זה בברכות ואחר שבת יתקנוהו כשאר ספרים. אדמת קדש ח"ב) (י) אם נמצא בפ' ויחי ריוח כמו ה' אותיות כשר שאין זה שיעור פרשה ומהיות טוב אם אפשר לתקנו בנקל יתקנהו. כנ"ל כמ"ש בתשו') (י"א) כל ש"צ צריך לתת לב בענין הפרשיות פתוחות וסתומות ובכל סדר יראה אור תורה להרמד"ל ויעבור הפ' בס"ת וידקדק בפתוחות וסתומות וצורתן וזכות הרבים תלוי בו:

שינה צורת השירות פסול (ב) פ' כי בא סוס מכלל השירה הוא (ג) כתוב שיטה אחרונה של שירת הים כשאר התורה בלי ריוח הפסק בינתים כשאר השירה יש להקל דמוכ' שלאפס תיבות מספיקות לא כ' בריוח בנתים והס"ת כשר (כ"כ ה"ה מתשו' גו"ר ונ"ל דיש לסמוך ע"ז שלא להורידו ולהוציא ס"ת אחר אך להוציאו לכתחילה כשיש ס"ת כשר צ"י):

יא יניח בין כל חומש ד' שיטין פנויות ויתחיל החומש מתחילת שיטה חמישית. ואי לא שביק רווחא ד' שיטין כשר ואי לא שביק רווחא כלל בין חומש לחומש פסול:

יב צריך שיהיו כל הדפין שבס"ת מנין השיטות שוות ומיהו ס"ת שנמצא דף א' בשיטה יתירה על השאר לא מפסיל ס"ת בהכי (כנ"ל כהמבי"ט שהביא ה"ה ודלא כדבר שמואל שהביא אח"כ וכבר השיגוהו הרב משאת משה ח"א י"ד סימן כ"ב והרב דבר משה י"ד סימן ס' ושם כתב דאפי' יתר על דף):

יג ואם נראה שיטה אחת חלקה בד"א אפילו בלי שרטוט דלגבי הדפין שלפנים ואחור נראה צורת פרשה פסול (ע' בדברי ה"ה ובתשו' הנז' באורך. ובב' יריעו' הכשיר ה' פמ"א ח"ב ס"ס קע"ט):

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה