אור ברסלב
לדוד אמת סימן יא

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן יא

סימן י

משפט הסר או נוסף אות א' בס"ת

א חסר אות א' או יתר אות אחד פסול והקריאה שקראו בו עד שלא נמצא טעות עלתה וא"צ להתחיל פעם אחרת וראש הסדר. (ב) אפי' חסר קוצה של יו"ד פסול (ג) קראי מועד דפ' קרח חסר ואם נמצא בס"ת מלא ביו"ד קריאי יוציאו אחר:

ב וישב נמצא בס"ת פסוק את כל האסורים בויו אף דצריך לכתוב האסור' מ"מ יש להקל שלא להוציא אחר אבל אם כתיב האסורים, או האסורים צריך להוציא ס"ת אחר (ועיין שאלת יעב"ץ ח"א סימן מ"ח):

ג כל מלא וחסר שתלוי בו דין לפי הש"ס כגון קרנות קרנת סוכות סכת ובן אין לו יש להגיה הספרים אבל כל מלא וחסר דלא כ"מ לענין דינא כגון אל תירא אותו. פלגשם ואשמם ביום כלת וכיוצא אין להגיה הספרי' ועד דרוש, אחיך אותו שלפי המדרש מלא אע"ג שהוא דין מהגמ' נר' להפך ואין להגיה הספרים ע"פ המדרשים אלא ע"ע רוב הס"ת ואם פ' והי' כי יביאך כתיב וביאך ע"פ המסרה פסול וצריך לתקנו עפ"י רוב ס"ת וכן בנימין דבספרינו כתוב בכמה דוכתי בנימין ולא ביו"ד אין להגיהו וע' בסמוך:

ד ס"ת שכתוב והנה תומים מלא יו"ד או אלף פסול דצ"ל תומם (ב) תימן מציעא' דוישלח כצ"ל מלא יו"ד ולא בוי"ו והקריאה והכתיבה שוין (שאלת יעבץ ח"א סימן מ"א):

ה אם נמצא סוף פ' ויקרא וחמשתו יוסף עליו חסר יו"ד בין תי"ו לוי"ו צריך לתקנו דמדכתיב מלא נלמד דין ויש להוציא ס"ת אחרת והנוהגים דאם נמצא טעות בז' אחר שקרא ג' פסוקים אין מוציאין אחר גם בזה לא יוציאו (עמ"ש ה"ה):

ו אם פ' לך כך כתיב וילך למסעו חסר יו"ד פסול דבכל הס"ת כתוב מלא למסעיו:

ז אם פ' מקץ וירצהו חסר יו"ד בין ריש לצדי פסול:

ח אם פ' בשלח ושלישים על כולו כתוב בה"א על כלה פסול:

ט רוב ס"ת בס' תרומה כתיב תיעש' המנורה מלא ביו"ד וכן עיקר:

י נמצא פ' תרומה ונועדתי לך שם כו' ואת כל אשר אצוה כו' פסול שצ"ל את כל אשר אצוה:

יא פ' בהעלותך וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם תיבת חדשכם חסר יו"ד ואם נמצא כתוב ביו"ד פסול:

יב פ' וישב היא מוצאת באלף ואם נמצא מוצת חסר א' פסול:

יג ס"ת שנמצא הקרי וכתיב כקריאתו כגון שכתוב ישכבנה במקום ישגלנה וכיוצא פסול:

יד גם לדעת מור"ם דאין להוציא ס"ת משום חסרות ויתרות היינו דוקא כגון אבותינו חסר וי"ו וכיוצא אבל טעות שנשתנ' קריאת התיבה כגון כשב כבש רחבה רחבו מגרשיהם מגרשיהן שור שה כשבים כבשים וכיוצא צריך להוציא ס"ת אחרת ואפי' אם קראו יותר מז' בסדר היום ונמצא אות חסר אף שאינו משנה כונת התיבה צריך להוציא ס"ת אחרת (ולמקום שנהגו כהוראת הרב כנה"ג א"צ להוציא אחר. (ב) נמצא סוף מטות וגדרות לצאנכם במקום לצנאכם יוציאו ס"ת אחר דיש שינוי בלשון ובענין (אליה רבה סימן קמ"ג וע"ש שכתב דבכשב כבש יש שינוי בענין גם כן ויש שם ט"ס) (ג) פ' וירא מה לך הגר אל תיראי נמצא תראי בלא יו"ד וצדד שלא להוציא ס"ת אחר אליה רבה שם ויש שם טעיות סופר ולדידן ודאי מוציאן ס"ת אחר (ד) נמצא לבינימן אמר ידיד ה' בספר תורה של מהר"ם ריקאנטי ונחלקו בו רבני איטליא הקדמוני' בזמן מרן ויש בידי תשו' כ"י ובכלל ב' תשובות מהגאון מהר"ר עזריאל טרביט להכשיר ודעתי הקצרה כמאן דפסל ואח"כ ראיתי בס' מנחת שי שכתב שהגידו לו מתשובת הרב עזריאל הנז' ושאל למהר"ם די לונזאנו ופסל ושוב מצא ספר קבלה שכתב סוד ג' יודין בפ' לבינימין אמר זהת"ד הרב מנחת שי עש"ב ובתשו' כ"י שבידי מפורש שבס"ת הנז' היה כתוב ב' יודין לבינימן וא"כ נראה לפסול ודאי. וגם אם היה כתוב ג' יודין קרוב אני לו' דפסיל ואין כאן מקום להאריך:

טו פ' ויטוש אלוה עשהו אם נכתב חסר וא"ו פסול ואין לתלות הוא"ו דמגוף השם הוא. (ב) כתוב ויטוש אלהו עשהו יחליף היריעה ואם אי אפשר יקדור תיבת אלוה כלה ע"י נקב ויגנז ויגדור תיבת ויטוש ויכתוב במקומה אלוה ותיבת ויטוש ביני שיטי ומקום הנקב חלק. (ע' ברכ"י י"ד סימן רע"ו אות ל"ח) (ג) אם במקום אלהיהם כתב אלהיכם עיין נודע ביהודה י"ד סימן ע"ה ע"ו:

טז פ' ויקרא והנשאר בדם ימצה אם היה כתוב ימצא באלף פסול. פצוע דכה צ"ל בה"א. וכשאין ס"ת אחר אף בכה"כ יקראו בו בלא ברכה. וכן אם נמצא סדק באות א' והוא פסול אף שאינו נרא' לעין יגמרו בלא ברכה. ומקום שנהגו לקרות עשרה ונמצא פסול בקריאת הז' יגמרו הפרשה עם הז' אם לא יש ס"ת אחר ולא יוסיפו. ומכ"ש שלא יוציאו ס' זה במנחה אף שלא יש אחר:

יז ס"ת שנמצא חסר תגין שעטנז גץ לכתחי' לא יוציאוהו עד שיתקנוהו:

חי אם חסר הנקודות שיש על אי' שרה אשתך וכיוצא אין לפסול דהנקודות הם מעזרא כמו"ש התו' בזבחים (כ"כ ה"ה מהט"ז ועמ"ש בברכ"י י"ד סימן רע"ד אות ה' ובס' פני דוד פ' נצבים בס"ד):

יט אותיות ביה שמו שצריכין להיות בראש הדף בדיעבד אין קפידא (וכ"כ נודע ביהודה י"ד סימן ע"ז וע"ש דיש סברות בההחלות אלו הי נינהו) (ב) (ב) צווחי קמאי על הכותב ס"ת ווי העמודים שיש איסור כי עושים העמודים משונים וכיוצא (ועדיין מחזיקים לכתוב ווי העמודים ויש סוד גדול והנח להם לישראל אם אינם נביאים כו' וע' ברכ"י י"ד סימן רע"ג. ועתה נדפס חומש נקר' עזרת סופר מתוקן מחד לכתוב ס"ת ווי העמודים עליו שיהיו העמודים שוים והאותיות שוות ופלטי לן מחשש' הגמ"י והמרדכי):

כ אותיות גדולות וקטנות שהעתיקו הסופרים איש מפי איש וכיוצא אינן אלא למצוה מן המובחר ואם שינה באלו וכן באותיות המלופפות ועקומות ותגין המיוחדין לתיבות פרטיות הרי זה ספר כשר ויכולים לקרות בו אף שיש ס' אחר כתיקונו:

כא ס"ת מנוקד או ששמו בו הטעמים או שעשה פיסוק הטעמים בדיו פסול ואפילו הסירן ואין לו תקנה אם נעשה כן בכל הספר. ואם הסופר כתבו כתקנו עד גמירא ובא אחר או הוא עצמו וכתב הנקודות או הטעמים או פיסוק הפסוקים בהסרתן כשר ואם עשה אויר מועט בין הפסוקים יש להכשיר:

כב מקצת אותיות השם שיצאו חוץ לדף פסול ואם יצא אות א' מהשם חוץ לדף יש להכשיר וכן יש להכשיר אם יוצאות חוץ לדף אותיות הנטפלות לשם וא"צ להוציא ס"ת אחר ואם אפשר אחר השבת לתקן הס"ת להמשיך השיטות של מעל' יתקנו (כנ"ל ועמ"ש משאת משה ח"ב י"ד סימן ט' ומה שנדחקו בתשו' הר"מ אינו נראה וע' בפאר הדור שו"ת הרמב"ם סימן ס"ט וע' תשב"ץ ח"א סימן קע"ו וע' בס' אליה רבה סימן ל"ב ס"ק נ"ד ובתשובת בית דוד י"ד סימן קל"ג שהזכיר ה"ה ומ"ש משאת משה על הוראת מהר"י מפוזנא לק"מ ואין כאן מקום להאריך ועיין שאלת יעב"ץ ח"א סימן קנ"ד):

כג ס"ת שכתוב כם של אלהיכם או נו של אלהינו תלוי ביני שיטי כשר ואפי' איכא ס"ת אחר רשאי לקרות לכתחילה:

כד נמצא תיבה בת עשר אותיות חציה בתוך הדף וחציה חוץ לדף כשרה וכן תיבת בת שתי אותיות שנמצאת חוץ לדף כשר ותיבת בת חמשה אותיות אם שלשה חוץ לדף כשר וכן ד' אותיות מתיבת בת ז' אותיות כשר ולא יוציאו ס"ת אחר ואחר השבת יתקנו:

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה