לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן י
משפט קריאת פרשיות בשנים פשוטות ומעוברות
א כשחל ז' בסיון בשבת בא"י קורין בהעלותך ובני ח"ל שעושין יו"ט שני של גליות קורין בהעלותך בשבת הבאה ונפרדי' עד פ' חקת ובלק שבני ח"ל קורין אותם ביחד וכן כשחל שמיני של פסח בשבת נפרדים עד פ' מטות ומסעי וטעם שמאריכין הפרוד עיין בפנים שה"ה האריך:
ב בשמיני עצרת בא"י קורין וזאת הברכה ובח"ל כל הבכור ולמחר וזאת הברכה והטעם ע' בפנים (ובשיורי ברכה סימן תרס"ח):
ג בשנה פשוטה סימן פקדו פסחו ובמעוברת סגרו פסחו. מנו ועצרו. צומו וצלו. קומו תקעו:
פירוש בפשוטה צו קודם הפסח ובמעוברת מצורע קודם הפסח חוץ כשחל ר"ה יום ה' והשנה מעוברת אז קורין אחרי קודם הפסח מינו ועצרו במדבר קודם שבועות. וכי היכי דבשנה מעוברת יום ה' ר"ה קורין אחרי קודם פסח ה"נ קורין נשא קודם עצרת צומו צלו פי' צום ט"ב קודם ואתחנן:
קומו תקעו פ' נצבים קודם ר"ה. ובשר"ה יום ב' או ג' מחלקין נצבים וילך וקורין וילך בין ר"ה לי"ה והאזינו בין יוה"כ לסוכות וסימן פת ב"ג המלך פת שיחלקו נצבים וילך נשב"ג יום ב' או ג' ר"ה שהוא המלך. והטעמים לכל זה עיין בפנים שה"ה האריך:
ד פ' האזינו מחלקין ההפסקות הזי"ו ל"ך והז' משלים הסדר וגם במנחה בשבת וביום ב' וה ההפסקות הזי"ו ומי שבמנחה וב' וה' שינה אין גוערין בו:
ה נהגו שחכם הקהל קורא השירה ועשרת הדברות והתוכחות ויש נוהגים שהתוכחות אינו קורח החם וכשעולה קורא תוכחות הש"ץ אומר קודם מוסר ה' ברי אל תמאס כו':
ו אין מפסיקין בקללות ע"ל סימן ז' סעיף י"ב. וכן ארורים שבתבא אין מפסיקין בהם:
ז פ' תשא קורין עם הלוי כל פ' העגל עד ומשרתו יהושע והטעם כי בני לוי לא היו בעשיית העגל ונהגו לקרות בקול כמוך מן ויתן אל משה ככלותו עד ויחל משה וכשמתחיל ויחל חוזר וקור' בקול רם עד ויפן וירד משה וכשמתחיל ויפן חוזר וקורא בקול נמוך עד ומשה יקח את האהל וחוזר וקורא בקול רם ערד עד סוף הפ' וכן נוהגים פ' בהעלותך לקרות בקול נמוך מן ויהי העם כמתאוננים עד והמן כזרע גד. וצריך כשקורא בקול כמוך שיהא קול הנשמע לצבור שאם לא ישמעו הצבור אינם יוצאים י"ח קריאה:
ח בתענית צבור קורין ויחל בשחרית ומנחה אפילו אינו בב' וה' וכן כשהצבור גוזרים תענית על כל צרה של"ת נהגו לקרות ויחל והיכא שמתענין הצבור לשוב בתשובה איכא פלוגתא ונהרא נהר' ופשטי':
ט קורין ויחל לכהן עד אשר דבר לעשנ' לעמו ומדלגין וקורין לב' וג' מן פסל לך בין בשחרי' בין במנח':
י שותק הש"ץ בעוד שהקהל אומרים י"ג מדות בקול רם וחוזר וקוראן:
יא בחה"מ של סוכות בח"ל ביום ראשון של חה"מ כהן קורא וביום הב' ולוי קורא ביום הג' וישראל קורא ביום הג' והעולה ד' קורא וביום הב' וביום הג'. ובא"י אין קורין בכל יום כי אם פרשת היום כי ביום ב' שהוא ראשון לחה"מ כהן קורא ביום הב' והג' עולים אחרים כ"א חוזר וקורא ביום הב' וכן ע"ז הדר' בשאר הימים:
יב שמיני חג עצרת שחל בשבת בא"י שקראו וזאת הברכה בשחרית קורין במנחה שבת פ' בראשית:
יג יום ש"ת מוציאין ג' כפרים בראשון קורין וזאת הברכ' עד על במותימו הדרך החמשה עולין שהם חובת היום והמוספין לכבוד החתנים ואח"כ קוראין לחתן תורה שהוא המסיים וקורא באותו ספר עצמו מתחלת הפרשה עד סופה ואח"כ קוראין לחתן בראשית וקורא בספר שבידו מבראשית עד אשר ברא אלקי' לעשות ואח"כ קורא המפטיר במוסף היום בספר ג' שאוחז ביד החתן המסיים. ויש מקומות שנוהגים להוציא ס"ת ד' לחתן מסיים וקורא בו ושרי משום ש"ת (כ"כ ה"ה והפר"ח ס"ל דהרי גברי בתרי ספרי אף בחד עניינא אף בעלמא שרי וע' בר"י סימן קד"ס) ויש נוהגים לעשות חתן ג' והוא חתן מעונה ומוציאין ד' ספרי' א' לחובת היום וג' ספרים אחרים לג' חתנים. וקורין הה' עולי עד ובגאותו שחקים וקורין לחתן מעונה וקורא באותו ספר עצמו מן מעונה עד על במותימו תדרוך וגוללין זה הס"ת שקראו הצבור וחתן מעונה. ונותנין אותו ביד חתן מעונה וס"ת שהיה ביד חתן מעונה לוקח אותו המפטיר. וחתן מסיים קורא בס"ת שבידו כל פרש' זאת הברכ'. ואח"כ קורא חתן בראשית וכו' והמפטיר מוסף היום בס"ת שהי' מתחיל' ביד חתן מעונ':
יד מנהג בני ספרד ביום שמוציאין ב' ספרים לומר קדיש בין ספר ראשון לשני וחוזרין לומר קדיש אחר ס"ב. ובר"ח טבת שחל בשבת שמוציאין ג' ספרים אין אומרי' קדיש אחר ספר ראשון לפי שאין קורין בו אלא ששה ולא גמרו חובת היום שהם ז' ומ"ה אין לומר קדיש עד אחר ס"ב וכן אומר אחר ס"ג. וביום אחרון של חג אף שקורין בראשון הרבה עולים יותר מחובת היום א"א קדיש עד אחר ס' שני דאין להפסיק בין סיום התור' לתחלת' ובחה"מ של פסח שקורין בס' ראשון ג' גברי אין אומרים קדיש שלא נשלמה חובת היום. וכן ר"ח חנוכה שחל בחול א"א קדיש עד אחר ס"ב מטעם הנז'. ובמנחת שבת ומנחת תעני' צבור א"א קדיש אחר קריאת ס"ת דקדיש שאומרים קודם עמידה קאי על קריאת ס"ת (ע' תשב"ץ ח"ב ס' ש"ך).
טו חתן שנש' אשה יכול להיות חתן תור' וע' בפנים היכי משכחת לה:
טז ביה"כ קורין ששה פ' אחרי ובמנחה ג' בפ' עריות:
יז רז"ל תקנו לקרות ד' פרשיות מר"ח אדר הסמוך לניסן עד ר"ח ניסן. הא' פרשת שקלים וקורין אותה בשבת הסמוך לר"ח אדר לפניו או בשבת שחל בו ר"ת אדר ואם חל ר"ח אדר בתוך ימי השבוע אפילו בע"ש מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו ועיין בסימן ט' ס"ה:
ובשבת שניה פ' זכור בשבת שלפני הפורים ואם חל פורים בע"ש קורין בשבת שלפניו ואפילו חל ט"ו באדר בשבת לבני הכרכים מקדימין לקרות זכור בשבת שלפניו. ובשבת שלישי מפסיקין ובשבת ד' קורין פ' פרה וע' בסימן ט' ס"ה וסעיף ו'. ובשבת ה' קורין פרשת החדש. ואם חל ר"ח ניסן בשבת מוציאין ג' ספרים וע' ס"ו סעיף ס"ט:
יח בט"ו אדר לבני הכפרים אע"ג שחל בשבת ונוהגין להוציא ס"ת בי"ד וט"ו בשחל בחול. כשחל ט"ו בשבת אין מוציאין ס"ת לקרות ויבא עמלה:
יט בפורים קורין ג' בפ' ויבא עמלק ונהגו לחזור הפסוק אחרון להשלים לעשרה פסוקים ופורים שחל להיות בשבת בירושלים עה"ק קורין בשבת זו בס"ב פ' ויבא עמלק ומפטירין פקדתי אף שקראו אותה להפטרת שבת זכור הקודם: