אור ברסלב
לדוד אמת סימן ט

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן ט

סימן ח

משפט כשנפל טעות בסדר קריאת ס"ת

א אם בטלו קריאת ס"ת ביום ב' לא יוציאו ביום ג' (וכבר כתבו ה"ה לעיל סימן א' סעיף ה' והטעם שהוסיף כאן מה' מ"מ הוא הפך הדין וביותר ק' על אשל אברהם סימן קל"ז שהביא הפך מדין הש"ע שם דין ד' וכבר דקדקתי על הרב משאת משה בברכ"י סימן קל"ה אות ב' וגם שדחיתי שם כל ראיותיו המליתי כוותיה לענין דינא שלא יוציאו ס"ת ביום ג' עש"ב):

ב אם בטלו שבת אחד קריאת הפרשה לשבת הבאה קורין אותה עם פרש' השייכא באותו שבת ואפי' היו פרשיות מחוברות קורין בשבת הבאה ג' פרשיית וה"ה אם שכחו או נאנסו ולא קראו פקודי יקראו בשבת הבא פקודי ויקרא (ה"ה כתב כן משם ב"ד וב"מ וכ"כ מטה יהודה ואליה רבה ובמצרי' לא נהגו כן מהריק"ש):

ג אם התחילו לקרות בפרשה ולא סיימו מחמת קטטה מסיימין אותה בשבת הבאה עם הפ' השייכי' לאותו שבת ואם סיימו הסד' בביהכ"נ אחר א"צ לקרותם עוד בשבת הבאה (ב) דוקא כשהקהל מבהכ"נ זה קראו רק שהי' בב"ה אחרת אבל אם קהל זה לא קראו כלל צריך להשלים אליהו רבה ריש סימן קל"ח):

ד קהל שסברו דמטות ומסעי מחוברות וקראם וחילקו העולים ואחר צאתם ידעו שאינן מחוברות א"צ לחזור ולקרותו פרשת מטות בז' עולים הגם דלא קראו בעניינא דיומא ז' גברא ובשבת הבאה יחזרו לקרות פרשת מסעי. (ב) ה"ה בב' וה' אם טעו וקראו בסדר אחר ג"ג א"צ לחזור לקרות שנית פ' השבוע:

ה אם שכחו הצבור לקרות פ' שקלי' צריכים לחזור ולהוציא ס"ת מההיכל ולקרותה ולברך לפניה ולאחריה ואם עבר אותו שבת אין לה תשלומין אבל אם שכחו פרשת פרה יקראוה בשבת הבא קודם פ' החרש (וע"ל סי"ו ס"ס ס"ו יעו"ש) (ב') צבור שבפ' החדש התפללו בבית האבל שהי' שם דרוש והמתפללים הללו היו מקובצים מיחידים שבבתי כנסיות אשר בעיר ועד שיצאו מבית האבל כל בתכ"נ גמרו קריאת ס"ת ומוסף והלכו לבתיהם ובאו עשרה מהנז' והלכו לבה"כ והוציאו ס"ת וקרא חד גברא בפרשת החדש לפניה ולאחריה לאו שפיר עבדי ואי הוו כל המתפללים הנזכרים מתקבצים וקורין פ' השבוע והחדש והפטרה כתקנת רז"ל ז"ג וכו' עבדי כהוגן. ברכ"י סימן תרפ"ה ושם נעזרתי מאיזה סברא שאינה הלכה ואין כאן מקום להאריך ודוק במ"ש שם ומ"ש כאן:

ו אחר שקרא פ' ר"ח עם הג' עד וביום השבת וקרא מביום השבת ער הסוף עם הד'. אין לגעור בו (אבל מלמדין איתי שיזהר שלא לשנות מה שנהגו בכל תפוצות ישראל):

ז אם בשבת אחר פורים טעו וקראו פ' פרה וההפטרה חוזרין פ' פרה וההפטרה בשבת הבאה:

ח פרשיות של חוה"מ של פסח קדש בכספא כו' אם טעה ושינה והקדים המאוחרות בסדר ד' ימים של חוה"מ קורא ביום של אחריו פרשה שדילג (ודלא כה"ה כמ"ש בברכ"י סימן ת"צ ע"ש. (ב) אם קראו בי"ט ראשון שור או כשב במקום משכו עלתה להם ולמחר יקראו משכו עי' מח"ב שם. (ב) כשאירע פסח יום ה' שקורין בשבת פסל ולמחרתו דהו"ל לקרות קדש טעה הש"ץ וקרא עם טולה א' אם כסף וכשסיים ברכה אחרונה הרגישו בטעות נ"ל דיגמרו קריאתם בפ' אם כסף ולמחר יקראו קדש (שם) (ד) אם ביו"ט ב' של פסח התחיל והקרבתם ובירך ברכה אחרונה א"צ לחזור ולברך ולהתחיל ובחדש הראשון ועלתה להם קריאתם (שם) (ה) יום חול המועד דפסח מי שקרא בפ' המועדות ג' גברי ואחר שבירך הג' הזכירוהו לש"ץ דלא סיים הפרשה ועלה הד' וס' שני לפניו. אם הג' עדיין בתיבה יגמור הש"ץ עמו כל הפרשה ולא יברך והד' יקרא בס' שני ואם הג' כבר ירד אם הד' עדיין לא בירך יקרא במוסף היום בס' שני ושארית הפרשה לא יקראנה ואם הד' קראו לו פרשת היום ובירך לקרוא בס' ראשון ואח"ז הזכירוהו לש"ץ יקרא הד' תשלום הפרשה ויעלה חמישי ויקרא בס' שני במוסף היום בר"י שם:

ט הוא דין שכתבתי לעיל בסמוך סק"ב קודם שראיתי דברי ה"ה:

י יום א' של פסח אם עשה הפסקות קצרות וסיים בעולה החמישי בפ' ליל שמורים וגלל הס"ת ואמר קדיש כיון דכבר אמר העולה ה' הברכה אחרונה אין צריך לקרות עוד:

יא אם טעה ש"צ בחה"מ דפסח ולא קרא בס"ב והקרבתם אלא ענין אחר. א"צ לחזור ולקרות והקרבתם:

יב ביום ד' דחנוכה טעה הש"ץ וקרא ביום חמישי וברכו תחלה וסוף אפילו איתא הס"ת עדיין לפניו א"צ לחזור ולקרות ביום הד':

יג דין שבת החדש ור"ח שהקדימו ס"ג וכו' וכבר כתבו ה"ה לעיל סימן ו' סעיף ס"ט ועמ"ש שם ס"ק ג' (ובכאן הוסיף ה"ה דברי הרב בני דוד אלא שכתבן ב' פעמים וחיזק קצת דברי הרב תורת חסד ועכ"ז לפק"ד יעשו כמש"ל ע"ש):

יד אם טעי וקראו סדר הפרשיות באדר ראשון צריכים לחזור ולקרותן באדר ב':

טו אם טעה הש"ץ בפ' פרה ופסק בהגר הגר בתוכם וגלל הס"ת חוזר ופותח וקורא מראש הפ' (וע"ל ס"ו סס"ו ע"ש). (ב) אם נמצא טעות בפ' פרה אחר שקראו עד וטהר בערב יגמור בס' הפסול (ע' מח"ב סימן רכ"ב אות ח"י):

טז ביום ראשון סל חנוכה סדר קריאה נאמנה לכהן מברכת כהנים עד לפני המשכן ולוי עד חנוכת המזבח וישראל ביום הראשון כלו ואם קראו לכהן פ' ברכת כהנים לבד אינה ברכה לבטלה ולא משתבש (כנ"ל כמ"ש הרב שיירי וכבר עמדתי בעניותי על זה וקראתיה בש"ם ברכי שיורי מחזיק) ע"ש:

יז ש"צ שטעה בר"ח חנוכה וקרא ד' בשל ר"ח אם לא הוציאו ס' שני א"צ לקרות עוד דאין משגיחין בחנוכה כל עיקר אפי' בשבת אבל אם הוציאו ס' שני יקראו ה' בשל חנוכה ואם אמרו קדיש בקריאת הד' בשל ר"ח א"צ לו' קדיש אחר:

יח ר"ח וחנוכה שטעה והקדים חנוכה עמ"ש ה"ה ועמ"ש לעיל סימן ו' סוף סעי' ס"ט:

יט יום שבת של חוה"מ בל חג שהי' יום א' של חוה"מ ובס"ב קרא וביום הב' לבד ע"ל סימן ו' סעיף ס"ה (וה"ה חזר וכתבו כאן והק' עמ"ש הרב בית דוד סימן רס"ט וכתבו לעיל סימן זה סי"א עש"ב ולק"מ דקריאת חה"מ של סוכות בקרבנות התג הוזכרה בש"ס ודוק היטב:

כ צבור שאומרים שירת הים ועשרת הדברות עם הש"צ יש למחות בידם אבל בשירת הים יום ז' של פסח ועשרה הדברות של שבועות אין קפידא כל כך הואיל וקראו הפרשיות בשבתות שלהם וכן אם דילג פסוק בפ' המועדות א"צ לחזור ולקרות דדמי למנחת שבת וב' וה':

כא אם טעה ש"צ וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש א"צ לקרות עוד אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי (כן הביא ה"ה מהטור וכן פסק מרן בש"ע וה"ה מייתי דהר"ם מצריך קדיש פעם אחרת ולהרא"ש לא יאמר ע"ש ודעת מרן נראה כהרא"ש דלא יאמר וכמ"ש מטה יהודה. אמנם ד' מרן תמוהי' דהוא הפך הגאון והרי"ף והר"ן ורש"י ורבנן סבוראי כמ"ש בברכ"י סימן רפ"ב ובשיורי ברכה שם ולכן יקרא אחר מלבד המפטיר. (אם יש ספר שני ישלים המנין בס' שני ע' מח"ב שם):

כב ספר ב' שהיה קורא המפטיר ונמצא בו טעות צריך להוציא ס"ת אחר אבל שבת דעלמא אפשר דיספיק למפטיר בקריאת ג' פסוקים בס' הפסול ויש לפקפק:

כג נמצא טעות בס"ת כשקורא עולה השביעי אף שקרא ג' פסוקים יש להוציא ס"ת אחרת בכל מין טעות (כ' ברכ"י סימן רפ"ב אות י) (ב) יש מקומות שנהגו בכה"ג שלא להוציא ס"ת אחר אלא ישלים הפרשה ולא יברך אחריה והוא יאמר ההפטרה בברכות. (ג) והנוהגים כן ה"ד כשקרא המשלים ג' פסוקים אבל אם לא קרא אלא ב' פסוקים יוציאו ס"ת ויקרא בספר הכשר. (ד) וגם לפי מנהג' בי"ט ור"ח וד' פרשיות יוציא ס"ת אחר'. אבל אם בי"ט ב' של פסח העולה ה' התחיל לקרות וידבר שהוא ענין סוכות ובפסוק וחגותם נמצא טעות אין להוציא ס"ת אחר', וכ"ז מבואר בדברי ה"ה (ה) אף הנוהגים מנהג הנז' אם באותו שבת יש ס' שני כגון שהוא ר"ח או חנוכה אם נמצא טעות במשלי' אף שקרא ג' פסוקים ישלים הפרשה בס' הכשר מחזיק ברכה סימן רפ"ב אות י') (ו) עיר שנהגו כמנהג הנז' ויש הסכמה בעיר בחרם לעלות ח' עולים בכל שבת חוץ מהמפטיר ונמצא טעות בעולה הז' יוציאו ס"ת אחר מחזיק ברכה שם:

כד בשבת חנוכה שמוציאין ב' ספרים ונמצא טעות בס' ראשון יוציאו ס"ת אחר לסיים הסדר ושל חנוכה ישאר לקרות חנוכה כמו שעל דעת כן הוציאוהו (ב) בפ' אם מחוט ועד שרוך נעל במושבה בנו"ן דנעל הי' כמין קו דיו נוגעת במושבה ונמשכת עד שיטה מלמטה כנגד קוץ האלף יש לקרות בו וא"צ להוציא ס"ת אחר אך במנחה לא יוציאו אותו (ע' במחזיק ברכה סימן רפ"ב אות י"ב). (ג) גם לדידן דמוציאין ס"ת בשביל דבוק אם יש ספק אם הוא דבוק לא יוציאו ס"ת אחר. שם (ד) נמצא בס"ת הפסק בין תיבה לתיבה ריווח ג' אותיות לא יוציאו ס"ת אחר אך במנחה לא יוציאוהו שם (ה) מי שנתן ס"ת לבהכ"נ וקרו בי' ביום שבת ראשון שניתן אם נמצא בו טעית יוציאו ס"ת אחר. שם (ו) ביום שיש ג' ס"ת יש מי שהקפיד שחזן א' יקרא בשלשתן. שם:

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה