אור ברסלב
לדוד אמת סימן ו

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן ו

סימן ה

משפט הברכות לעולין לקס"ת

נה בשעת הברכה יאחוז בב' ידיו ביריעות הס"ת ע"י המפה ואחר ברכה יסלק ידו השמאלית:

נו מנהג הקדמונים לכרוע בברכת התורה

נז טעה ובירך ראשונה אשר נתן לנו תורת אמת אם לא סיים יאמר אשר בחר בנו ולא יאמר עוד ברוך אתה ה' ואם סיים יאמר אשר בחר בנו באחרונה (כנ"ל אע"ג דיש חולקין כמבואר באליה רבה סימן ק"מ):

נח יזהר קודם שיברך כראות בס"ת פ' שלם שלא יהי' בו טעות ובזה לא יכנס במחלוקת אם נמצא טעות בין ברכה להתחלת הקריאה די"א שיברך פעם אחרת ויש חולקין (ואם כא נזהר ונמצא טעות לא יברך פעם אחרת וכמ"ש בשיורי ברכה סימן ק"ח ומחזיק ברכ' סימן כ"ה ונשמט שם שגם אליה רבה סימן קמ"ב דחה דברי חוט השני ע"ש):

נט אם בירך ברכת התורה ותכף קראוהו לס"ת יעלה ויחזור ויברך. (ב) אם קראוהו קודם שבירך ברכה"ת לעצמו יעלה ויברך ונפטר מברכת אשר בחר בנו ולא יברך בסדר הברכות כי אם אקב"ו על דברי תורה והערב כו':

יזהר מאד לומר ברכו והברכות בקול רם. (ב) אם ברך בלחש יכולין הצבור לענות אמן. (ג) מי שלא שמע ברכו ושמע והעולה לקרות בתורה יצא ידי חובתו:

סא בירך וקרא קצת פסוקים והפסיק בד"ת או דברי חול א"צ לחזור ולברך ואם שח בין ברכה לקריאה צריך לחזור ולברך. (ב) יש מי שהתיר לחכם שעלה לקרות בתורה לדרוש בד"ת וגודל מצות הצדקה כדי שהעולין אחריו יעשו נדבה אפי' קודם ברכה אחרונה (ובודאי דלכתחלה יברך באחרונה קודם תכף לגמר קריאתו ואם בדיעבד התחיל לדרוש קודם ברכה אחרונה אם היה שיעור מועט הלא מזער יברך ואם לאו לא יברך (וע' ברכ"י סימן ז'). (ג) משלים שגמר קריאתו והתחיל קדיש וכשאומר הקדיש נזכר שלא בירך באחרונה יגמור הקדיש ואח"כ יברך ברכ"י סימן רפ"ב אות י"א:

סב אם קראוהו בבהכ"נ אחרת וכזדמנה לו אותה קריא' שכבר קרא בבהכ"נ שלו צריך לחזור ולברך ויש חולקים (ונ"ל כסברא ראשונה):

סג העולה שהראוהו מקום הקריאה ובירך והתחיל לקרות או לא התחיל וזכר שפרשה אחרת צריך לקרות יגלל למקום שהוא צריך לקרות. היכא שהראוהו בפרשה שאינה חובת יום אף שלא גלל (דלא כמשמע מדברי ה"ה וע' ברכ"י) במקום שקבלו הוראות מרן עליהם יחזור ויברך ובשאר מקומות לא יברך (כ"כ ה"ה ויראה שלא לברך כמ"ש בברכ"י סימן ז' דבענין ברכות שב וא"ת עדיף אף דמרן סבר לברך וכן ראיתי לרבותי):

סד אם טעה ש"צ וקרא ב' פסוקים ובירך העולה ברכ' אחרונ' צריך לחזור ולקרוא ויברך לפניה ולאחריה העולה עצמו ויקרא ג' פסוקים ואם הב' פסוקים שקרא היו מתחילת הפרשה צריך לקרותה משום הנכנסין כו' ואם הוא בשבת שיש מפטיר וכל שכן אם מוסיפין יקרא עולה אחר (וע' ברכ"י סימן קל"ז מה שהקשה על הרב המחבר). (ב) אם כיון הש"ץ לגמור הקריא' ושתק וא"ל שיקרא עוד ויפסיק לפניה א"צ לחזור ולברך העולה (כנ"ל כמ"ש בברכ"י סימן קע"ד):

סה ג' של חג שחל בשבת וה"ל לקרות למפטיר ספיקא דיומא דהיינו ביום הב' וביום הג' וקרא יום ב' לבד והפסיק וגלל הס"ת ובירך הקורא לאחריה צריך לחזור ולפתוח ס"ת ולקרות פ' וביום הג' וחוזר ומברך לפניה ולאחריה:

סו דילג פסוק א' ולא קיאו אם הוא במנחת שבת או ב' וה' וקרא עשרה פסוקים בלא פסוק אשר דילג אינו חוזר ואם לאו חוזר אבל בשבת אפילו דילג פסוק א' חוזר וקורא הוא ושני פסוקים עמו ומברך לפניה ולאחריה ואפי' אם הפטיר והתפללו מוסף חוזר וקורא. (ב) לאו דוקא פסוק א' אלא אפי' תיבה א' (ג) אם קרא פ' פרה ופסק בהגר הגר בתוכם וגלל ס"ת חוזר ופותח ומתחיל מראש הפרשה עד תטמא עד הערב ומברך לפניה ולאחריה. (ד) יש מי שכתב דאם לא גלל חוזר וקורא שאר הפרשה ומברך לאחריה ולא לפני' וירא' דאם בירך ברכה אחרונה אף שלא גלל יחזור לברך לפניה. (ה) ה"ה אם שכחו לקרות פ' שקלים חוזר וקורא ומברך לפניה ואחריה:

סז עלה לס"ת וקרא קריאה הקודמת לפ' תוכחות ובירך ברכ' אחרונה וחזר ובירך ברכה ראשונה לקרות הוא התוכחות אף כי לא טוב עשה עולה למנין שבעה. (ב) וכן הדין בכהן שקורא במקום לוי והיה לוי בביהכ"נ והכהן מבלי ראות אותו טעה ומיהר ובירך על קריאה ב' לפניה ולאחרי' יצא הצבור י"ח בין בחול ובין בשבת. (ג) אם אין כהן והתחיל ישראל לברך ברכת התורה ונכנס הכהן לביהכ"נ בתוך הברכה אינו פוסק וא"צ לקרות הכהן אחריו אלא הישראל עולה למנין שבעה ויעלו הישראלים אחריו להשלים המנין. אך אם הי' הכהן בבה"כ ובטעות בירך הישראל וקרא אינו עולה למנין ז' ויעלה הכהן אחריו ושאני כהן מלוי:

סח אם אין לוי בב"ה ביום ר"ח כהן קורא פ"ב במקום לוי ואין לחוש דמברך על מה שכבר קרא וה"ה בח"ה של סוכות בא"י דאין קורין אלא קרבן היום שיקרא כהן במקום לוי ומברך על מה שקרא כבר:

סט ר"ח טבת שמוציאין ב' ספרים וטע' הש"צ ופתח בשל חנוכה ובירך והזכירוהו שטעה וגלל עד שהגיע לפ' ר"ח אינו חוזר ומברך. (ב) והיינו שהצבור עבוד הכי מדעתם אבל מדינא יש לקרות בשל חנוכה תחלה שלא ליכנס בס' ברכה ויקרא ג' גברי בשל ר"ח (וע' בס' פני אהרן סימן י"ג). (ג) וכן בשבת החדש שהוציאו ג' ס"ת א' מסדר היום והשני מר"ח והג' מפרשת החדש ונתחלף להם ספר ג' בספר שני יקרא פ' החדש תחילה כדי שלא לגרום ברכה לבטלה. (כן נראה מסקנת ה"ה וכן היתה דעתי הקצרה כמו שנראה ממ"ש בברכ"י סוף כי' ק"מ אמנם עתה ראיתי שכמה אחרונים חולקים על זה כמ"ש ס' אליה רבה ומור וקציעה ופני דוד פי"ג דתפלה ושו"ת בני יצחק סימן ט' ולכן כראה דאפילו שבירך יגלול ויקרא פרשת ר"ח ולא יברך כמש"ל סעיף ס"ג ואין כאן מקום להאריך):

ע עלה והתחיל ברכו וחזר ואמר ברוך ה' המבורך והפסיקוהו בפיוטים כל דהוה הפסקה אפי' בשיר ושבחה צריך לחזור ולומר ברכו דאגיד עם ברכת אשר בחר בנו:

עא נהגו ברוב המקומות לקרות עולין הרבה אע"פ שקורא הב' מה שקרא חבירו וכן אחרים ובפרט בשמחות. והחוזר וקורא מה שקרא חבירו הקודם אינו עולה למנין ז':

עב הש"צ צריך שיקרא ז' עולין בקריאות מחודשות לפחות כ"א פסוקים ושוב אם אפשר לקרות לכל עולה מחדש ג' פסוקי' הכה מה טוב ואם אין הפרשה מוספקת ישער כפי הנראה בעיניו לקרות קריאה חדשה כל מה שיכול ובדאי אפשר יחזור לקרות מה שקרא כבר.

עג גם עתה שנוהגין העולים לברך כל א' מוסיפין בשבת וי"ט ויש מי שכתב דבלתי סבות כגון שיש חתן וכיוצא אין להוסיף אפילו בשבת על ז' ויש מי שכתב דביו"ט אין להוסיף אבל יו"ט שחל להיות בשבת דינו כשבת. וביה"כ שחל בשבת יש מי שחשש שלא להוסיף דההפסקות מכוונות לסיי' בכפרה. (ב) בשבת ר"ח וחנוכה במקום שמוסיפין יכולין להוסיף יותר מששה בספר א' ולבסוף אחר קורא בר"ח והמפטיר בחנוכה וכיוצא:

עד נמצא הס"ת פסול שמנהגנו להוציא ס"ת אחר ומתחיל ממקום שפסק ואינו מברך לפניה אלא לאחריה אם קפץ העולה ובירך לאחריה יקראו אחר לקרות בס"ת הכשר ולא זה שקפץ ובירך בס"ת הכשר משום שיש להסתפק קצת אם יברך לפניה:

עה יש נוהגין דביום ש"ת קורין ד' וה' ילדי' כאחד לס"ת וא' מברך לכלם שעומדין שם עמו. ויש שפקפק דאין לקרות ב' אף בשמח"ת:

עו הס"ת יהי' פתוח לגמרי בשעת הברכה והעולה יהי' פניו נגד הס"ת ולא יסתכל בשעת הברכה בכתב אלא בחוץ:

עז מי שהיה בשביה שנתים ימים וכשיצא בא לגבול ישראל ולביהכ"נ וקראוהו לס"ת לא יברך שהחיינו. וכן מי שהי' חולה מעיים חדש ימים ולא הניח תפלין כשמניח לא יברך שהחיינו ואפי' מי שלא הניח תפלין מעולם וכן בסיום ספר ונשואי בנו ולידת נכדו הראשון (וכן כתבתי בעניותי במחזיק ברכה סימן רכ"ג אות ז' וע' עוד מ"ש שם):

עח כל דבר שבקדושה בעשרה ואם התחילו בעשרה והלכו מקצתן יגמרו השאר וכן בקריאת הס"ת יגמרו כל חובת היום בז' עולים אף שלא נשארו עשרה:

עט הקונה ס"ת לעצמו כשיתנהו בהיכל יברך שהחיינו על פרי או בגד חדש ויכוין לפטור שהחיינו של הס"ת אם נתחייב ויש נוהגים בשעה שקורין בס"ת החדש ומעלין את קונהו לס"ת שלובש בגד חדש ומברך שהחיינו. אך אין לברך שהחיינו ולא הטוב והמטיב על הס"ת לא יחיד ומכ"ש קהל שקנו ס"ת כיון דיש מחלוקת וספק ברכות להקל:

פ בן שנעש' בר מצוה יברך האב כשקורין אותו בס"ת ברוך שפטרני מעונשו של זה בבא שם ומלכות:

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה