אור ברסלב

לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר

סימן כו

סימן כה

(שייך ליו"ד סי' ס"ט):

ביאור דברי הרמ"א ביו"ד סי' ס"ט סעיף זיי"ן מה שנתקשו בזה בט"ז ובש"ך בכוונתו ובביאורו:

יבואוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי:

ביו"ד סי' ס"ט ס"ז כתב המחבר וז"ל קודם שיתן הבשר בכלי שמדיחו בו ינפץ מעליו המלח שעליו או ישטפנו במים ואח"כ יתן הבשר בכלי שמדיחין בו וכו' והרמ"א כתב ע"ז וי"א שצריכין להדיח הבשר ג' פעמים וכו' ע"כ ישטפנו או ינפץ המלח מעליו וידיחנו ב' פעמים דזה הוי כהדחה ג"פ וכו' וכתבו ע"ז הט"ז בסקי"ז ובש"ך בס"ק כ"ח שהג"ה זו צריכה ביאור דהא המחבר נמי קאמר דלכתחילה ינפצו או ישטפנו וידיחנו ב' פעמים עיי"ש ולענ"ד נרא' לבאר דברי הרמ"א בטוב טעם וזהו כי הנה בדין הניפוץ יש חילוק בין הרשב"א לרש"י כי הטור הביא דעת הרשב"א שמוטב למלוח במלח גס כי הדק נדבק בבשר הרב' וצריך שיפשוף גדול ור"ל במלח דק לא מהני אלא שיפשוף דבניפוץ לא יפול המלח מעל החתיכה ודעת רש"י דבמלח גס צריך ניפוץ ובמלח דק אין צריך ניפוץ כלל שהוא נבלע בבשר ואין נשאר ממנו על הבשר כלום ור"ל דבמלח דק ניתכת המלח מעצמה. נמצא אם מלח במלח גסה הוא כך לדעת הרשב"א ז"ל מהני הניפוץ כמו שיפשוף במים ושוה לו אבל השיפשוף במים עדיף טפי מהניפוץ דהלא במקום אם מלח במלת דק דהניפוץ לא מהני בה ואפ"ה מהני בה השיפשוף וא"כ מכש"כ היכא דמהני ניפוץ בודאי מהני השיפשוף והוא עדיף טפי ולדעת רש"י ז"ל הוא כך דבמלח במלח גסה צריך ניפוץ ובמלח דק א"צ ניפוץ אבל לענין שיפשוף במים בזה לא דיבר רש"י ז"ל כלל האיך יהי' הדין בזה אם הוא עדיף מניפוץ או גרע מניפוץ או שוה לניפוץ והנה ידוע שיש כלל גדול בלשון הקודש דאם יש שני דברים השוים ואין אנו יודעים איזה מהם עיקר ואיזה מהן טפל הכלל מסור בידינו איזה שנכתב בראשונה זהו העיקר ואיזה שנכתב באחרונה הוא הטפל וביחוד משתמשין בזה הכלל הפוסקים בענין חילוק הדיעות באיזה דין דמה שהוא עיקר בדעת הפוסק ההוא כותב בראשונה ואח"כ כותב הדיעה השניה לבסוף כידוע לכל יודעי דת ודין:

ובזה מחולק המחבר עם הרמ"א ז"ל דהמחבר כתב בלשונו תחיל' ינפץ מעליו המלח שעליו ואח"כ כותב או ישטפנו משום דסבירא לי' דהניפוץ עדיף טפי משטיפה במים דסבירא ליה כדעת רש"י ז"ל וממנ"פ מהני הניפוץ דאם ימלח במלח גסה מהני הניפוץ ואם ימלח במלח דקה א"צ לנפוץ אבל אם יעשה ע"י שיפשוף גרע טפי שמא צריך לשיפשוף גדול והוא יעשה שיפשוף קטן כן הוא דעת המחבר ובזה חולק עליו הרמ"א וכתב בלשונו על כן ישטפנו תחילה ואח"כ כתב או ינפץ המלח ר"ל כי הוא סובר כדעת הרשב"א הנ"ל כי השטיפה לעולם יותר טוב מהניפוץ כי ע"י השטיפה ממנ"פ מהני בין אם ימלח במלח גסה דמהני הניפוץ מכש"כ דמהני השטיפ' דהוא יותר טוב מהניפוץ וכנ"ל ואם ימלח במלח דקה מהני ג"כ ע"י שטיפה דעל ידי הניפוץ לא מהני לדעתו וא"כ השטיפה הוא במעלה יותר מהניפוץ וכנ"ל:

וקיצור הדברים דהמחבר סובר דתחילה יהדר אחר הניפוץ ואם לא יוכל ע"י הניפוץ יעש' לכה"פ ע"י שטיפה. והרמ"א ז"ל סובר להיפך דבתחילה יהדר לעשות ע"י שטיפה ואם לא יוכל לעשות על ידי שטיפה יעש' לכה"פ ע"י ניפוץ דגרע לדעתו הניפוץ משטיפ' ובזה נרא' לפענ"ד שאין צריך להגהות הש"ך והט"ז וד"ל:

תוכן העניינים

לדובר מישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה