לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר
סימן יב
(שייך ליו"ד לסי' רע"ו):
שאלה בענין ספר תורה בפרשה שמות. אלהי יעקב נמצא שחסר היו"ד משם אלהי האיך לעשות בהתיקון הס"ת הנ"ל:
לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד.
תשובה. הנה נחזי אנן בהענין הטעות הנ"ל האיך הי' כי יש בזה שני דרכים (א) שטעה וחיסר היו"ד של תיבת אלהי וכתב אח"כ יעקב כתיקונה (ב) יש לומר שהטעות הי' כך שכתב אלה וטעה והניח חלק כמו בין תיבה לתיבה ואח"כ כתב היו"ד לשם קדושה ואח"כ כשהוצרך לכתוב שם יעקב שכח וצירף היו"ד הנ"ל לשם יעקב והנפ"מ בין דרך הראשון לדרך השני הוא כך אי אמרינן שטעה רק בהיו"ד של אלקי התיקון לזה שימחוק תיבת יעקב ועוד איזה תיבות ולכתוב היו"ד אצל אותיות אלה לשם קדושה ואח"כ יכתוב תיבת יעקב אבל אי אמרינן שטעה בדרך השני א"כ אי אפשר למחוק תיבת יעקב כי היו"ד של יעקב נכתוב לשם קדושת השם ויבא עי"ז לאיסור מחיקת השם וא"כ צריך לעיין איזה דרך שיבור ליה האדם כד"ת מה לעשות ואם הי' הטעות בדרך השני הי' יכול לעשות התיקון עפ"י מ"ש המג"א באו"ח סי' ל"ב סקי"ג ומובא בבה"ט סקל"ה דמותר למשוך הה"א לרחבו אעפ"י שלא יהי' הרגל בסופו ועיין בשע"ת שם סקט"ז:
א"כ בנד"ד יכול להמשך הה"א של אלה עד תיבת יעקב ויהי' צירוף לשם אלהי כיון דאמרינן שטעה רק בהפרדות היו"ד אבל היו"ד נכתב בקדושת השם ואח"כ ימחוק אותיות עקב ועוד אותיות ולכתוב במקומם תיבת יעקב והשאר שמחק ועיי"ש בהשע"ת שם ששיעור המשכת הה"א כמעט אין לה שיעור שאפי' עד שיעור ט' אותיות ג"כ מותר בדיעבד ומכש"כ בנד"ד שא"צ להמשכת הה"א רק קצת כדי מלא יו"ד שהוא השיעור שצריך להניח בין תיבה לתיבה כמבואר בש"ע יו"ד סי' רע"ד ס"ד ועצם רחבה של הה"א הוא כמלא ד' יודי"ן ויהי' ההמשך יותר על כדרכו רק רבע השיעור ואין לפקפק בזה דאם נעשה תיקון כזה יהי' השם נכתב שלא כסדרן ולפי דעת כמה פוסקים אחרונים צריך דוקא להיות כסדרן ואם לאו הס"ת פסול כמ"ש הפ"ת שם סק"כ ובחיבורי על ד' חלקי השו"ע שם זה אינו כיון דעצם הה"א נכתב רק שצריך תיקון קצת מטעם אחר כדי שיהי' עי"ז חיבור השם ולא יפריד בין הדבקים אין בזה חשש דשלא כסדרן כמ"ש הב"י בשם הריא"ס וז"ל שם דלפעמים תיקון מהני ליתר אות כגון לאבותיך מלא בוא"ו שאחר שיגרור הוא"ו ימשוך הבי"ת שלפניה באופן שיהי' ממולא החלק של מקום הגרר עכ"ל והובא בבאה"ט שם הגם דתיקון האות בי"ת יהי' שלא כסדרן:
והתם בתפילין מיירי שצריך דוקא לכתוב כסדרן אלא כיון דהאות הב' כתב כתיקונו ואין צריך לתקן העצם האות רק למלאות החלק לית לן בה. כמו כן בנד"ד. רק שעל ההיתר של המשכת הה"א שעי"ז לא יהיה הרגל בסופו רק יעמוד באמצע הרוחב של הה"א השו"ת בנין עולם חיו"ד סי' נ"ד חולק ע"ז ומפקפק בהיתר זה עיי"ש וגם צ"ע בהתיקון זה שיצורף הה"א להיו"ד של תיבת יעקב שמא היה הטעות בדרך הא' ששכח הסופר היו"ד מהשם אלקי והיו"ד של יעקב נכתב לשם יעקב וא"כ נכתב שלא בקדושה וא"כ היאך אפשר לצרף היו"ד של יעקב לשם אלקי והעברת הקולמס לשמן לא מהני כמ"ש הש"ך בסי' רע"ו סק"ב והובא בבאה"ט סק"א ואף שכ' בספר מאיר עיני סופרים בשם ספר שנות חיים באם שצריך לכתוב חיבת אלהים וכתב יו"ד ה"א ונזכר והניח דיש למחוק התיבות שלפניו באופן שיכתוב תחילה תיבת אל"ה ויצורף זה היו"ד שכתב ויעבור הקולמס על היו"ד לשם קדושת אלהי"ם רק שיעשה היו"ד עב יותר וכו':
נ"ל שאין זה דומה לנד"ד דהתם כתב היו"ד לשם קדושת השם רק ששינה מקודש לקודש אבל בכאן הא הוי שינוי מקודש לחול בודאי אינו מועיל תקנה זו בהעברת הקולמס אף באופן זה ואף שכ' היד שאול דבדיעבד אף שלא כיון באות זה (היכא דכתב יהודה במקום שם הוי"ה) לשם השם סגי בקדושת אותיות הראשונים דמסתמא אות זה לשמה קאי עיי"ש אינו דומה ג"כ לנד"ד דהתם הי' בתיבה אחת יהודה הוכיח תחילתו על סופו אבל כאן מהיכא תיתי לומר דמסתמא לשמה קאי דהא כאן בשני תיבות מיירי והא כדאיתא והא כדאיתא דתיבה הראשונה כתב לשמה והתיבה השנייה כתב שלא לשמה:
וא"כ לפי"ז נפל היתר התיקון הזה בבירא ובר מן דין יש לי צע"ג בכמה שו"ת המוזכרים ובענין טעות הסופר בשמות הקדושים וכדומה והאחרונים חקרו באיזה אופן הית' טעות הסופר אם בדרך זה או בדרך זה וכמו בנד"ד ונחזי אנן למשל בנד"ד אי אמרינן דכתב היו"ד של תיבת יעקב לשם קדושת שם אלה"י מוכרחין אנו לומר דטעה הסופר בזה שלשה טעותים (א) טעה במה שהרחיק היו"ד מאותיות אל"ה ועוד (ב) טעה בעת שרצה לכתוב שם יעקב כתב בלא יו"ד או (ג) ששכח שהיו"ד נכתב בקדושה וצירף אח"כ היו"ד לתיבת יעקב וחשב שהיו"ד הוא חול אבל אם היינו אומרים בדרך הא' היינו שכתב אותיות אל"ה לשם קדושה ושכח לכתוב היו"ד לגמרי ואח"כ כתב תיבת יעקב כסדרן א"כ א"צ לומר עליו שטעה וחזר וטעה וגם שכת רק טעות אחד וכנ"ל א"כ למה יהא נידון בחומרא דכל שיש לנו לדון בקלה אי אתה רשאי למושכו לחומרא והסברא נותנת שצריך להחזיק את הרע במיעוטו ששכח וטעה. רק פ"א ולא שתים ושלשה פעמים ולא דמי למה שכתב בשו"ת רע"א המובא בפ"ת סקי"ג בנידן ס"ת שנמצא כתוב בפסוק ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי טעה הסופר וכתב ויאמר יעקב אל שדי וב' תיבות אל יוסף נחסר ואין אנו יודעים האיך היה הטעות אי דשכח אל יוסף לגמרי ואל שדי נכתב בקדושה או דשכח יוסף אל ואל כתב שלא בקדושה עי"ש דהתם הוא ספק השקול דמאי חזית דטעה כן דילמא טעה בהיפך אבל בכאן למה לנו לומר שטעה שני פעמים במקום שיש לנו לומר שטעה רק פעם אחד וכדאמרינן בעלמא תרי רואין לא אמרינן כדעירובין די"ט עיי"ש ותרי מיגו לא אמרינן:
וגם מבואר בחו"מ סי' כ"ט סעי' א' וסי' ל' סעי' ב' מסוגי' דסנהדרין ד' מ' ומפסחים די"א וי"ב דכל מה שנוכל להתיישב דברי העדים שאין מכחישין זה את זה מיישבין דבריהם א"כ מהיכי תיתי ג"כ בכאן ובכמה מקומות כדומה לזה לומר שטעה כמה פעמים כל זמן שנוכל לתרץ שלא טעה רק פ"א וגם שידוע שכל זמן שנוכל להעמיד אדם על חזקתו הראשון שלא שכח אין אנו מוציאין אותו מחזקתו עד שעה אחרונה שמוכרחין אנו להוציאו מחזקתו הראשון כמבואר בריש הלכות שחיטה בהג"ה דסעי' א' ובשאר מקומות ולמה אמרו והחליטו האחרונים דוקא בענין טעות הסופרים להיפך מזה הסברא ומזה הסברא הוקשו לי דברי הספר אמרי שפר כלל ט"ו ס"ג בהג"ה שמביא בשם ס' קנאת סופרים אצל ולא יהיה הוי"ה עמכם טעה הסופר ונמצא כתוב שני פעמים יהיה יהיה עמכם כתב אשר שם בודאי קידש לאחד. שיתקן באופן זה שימחוק י"ה השני מתיבת יהיה הראשון וימשוך הה"א עד תיבת יהיה השני ויעשה הנקודה השמאלית בהה"א מחדש לסוף הגג וימחוק י"ה השני מתיבת יהיה השני וישאר תיבת יהיה ואח"כ יכול למתוק הנקודה האמצעית אשר בתוך הה"א המשוך באמצע ואח"כ ימחוק התיבות המאוחרות שלאחר זה ויכתוב שם הוי"ה עיי"ש:
והנה מלשונו משמע שכתב דבודאי קידש לאחד ור"ל דנסתפק אם כתב יהיה הראשון לשם קודש או חול או דיהיה השני כתב לשם קודש או חול לכן כתב התקנה הנ"ל ולפמ"ש והוכחתי עד כה התיקון הנ"ל אינו עולה יפה דנחזי אנן דאם אנו חוששין דילמא כתב תיבת יהיה הראשון לשם קודש. על כרחיך צ"ל דטעה בזה ג' טעותים (א) דצריך לכתוב תיב' יהיה וכתב שם הקודש לפי דעתו (ב) שלפי דעתו שהיה כותב שם הוי"ה למה כתב וטעה ביו"ד במקום שצריך להיות וא"ו (ג) כיון שלפי דעתו כתב יהיה הראשון לשם קודש רק שטעה בוא"ו למה כתב אח"כ תיבת יהיה לשם חול שכיון שקאי במקום השם הלא צריך תיכף לכתוב תיבת עמכם ולא להפסיק בתיבת יהיה באמצע:
אבל אם אנו אומרים דכתב חיבה הראשון כדרכו לשם חול ואח"כ כתב יהיה השני לשם קדושה נרווחנו בזה שאין אנו צריכין לכל הטעותים הנ"ל שזכרנו רק שטעה פעם אחת בין וא"ו ליו"ד שלמה לנו לומר על הסופר שכמה טעותים טעה ובפרט בשמות הקדושים שצריך לכתוב בדעת מיושבת באימה וביראה ופחד ובזיע כידוע ואם נטען עליו כל הטעותים שמנינו וזכרנו. הלא הגרענו כחו של הסופר שאינו יודע מה שעושה ומרעינין אותו מחזקתו ואי אתה רשאי למושכו עליו להורע מחזקתו כנ"ל ביו"ד ובחו"מ וזולת זה האיך יכול למחוק י"ה האחרון מיהיה הראשון כיון שלפי דעתו שגם יהיה הראשון נכנס בכלל הספק שמא כתב לשם קדושה א"כ האיך ימחוק י"ה הנ"ל מי מפיש דהא דלמה לא כתב הס' הנ"ל שימחוק כל התיבה יהיה הראשון או השני אלא מסתמא טעמו בזה מחמת שנסתפק שמא כתב לשם הקודש ורוצה לצרף תיבת י"ה שבראשון להתחלת תיבת י"ה שבשני ולעשות ממנה תיבה אחת יהי"ה ע"י המשכת הה"א ודילמא האותיות י"ה שבתיבת יהיה השני הוא נכתב לשם קדושה (דאחד כתב לשם חול ואחד לשם קודש רק דאינו ידוע איזה מהם נכתב לשם קדושה) וכשתצרף לי"ה הראשון שיהיה נקרא עי"ז תיבת יהיה הלא נעשה מקודש חול וזה לדעת הברכי יוסף אסור שזה נכנס תחת סוג מחיקת השם עי"ש בפ"ת סק"י המביא שם בשם מהר"י חאגז:
והגם שבשו"ת רע"א סי' ע' המובא בפ"ת סקי"ג כתב שכיון דהוי רק ספק מדרבנן שמא לא נתקדש אין לחוש לזה עי"ש התם מיירי בנידן דדמיא למחיקה (ולא מחיקה ממש) שאולי כתב תיבת א"ל שנקראת בצייר"י לשם הקודש וע"י תיקון התיבות שלפניהם יהיה נקרא אח"כ א"ל בסג"ל ויהיה נקרא מקודש לחול אבל לא עשה מעשה בגוף התיבה א"ל אבל כאן יהי' נעשה האותיות י"ה מקודש לחול ע"י מעשה במה שימחוק חצי התיבה מתיבת יהיה האחרון בזה ודאי הוא דומה למחיקה ממש וגם הגרע"א יודה לזה ולא יהיה כחולק על הברכ"י הנ"ל לכן אי לולא דמסתפינא אנא מבעל הספר קנאת סופרים הנ"ל שהוא הגאון הגדול מהר"ש קלוגער היה נ"ל לתקן באופן זה דתיבת יהיה הראשון יהיה נשאר במקומו דאחזוקי ריעותא להסופר לא מחזיקינן ובודאי כתב לשם חול וביהיה השני הוא שטעה מוא"ו ליו"ד אבל כתב לשם קדושה. לכן יניח י"ה הראשון מתיבת יהיה השני על מקומו רק שצריך להעביר הקולמס על י"ה הראשון מיהיה השני הנ"ל (ויועיל בזה כיון שהוא קרוב לודאי שכתב זה בקדושה) והיינו שיעשה יותר עב היו"ד והה"א ולא יוסיף דיו על גוף היו"ד רק סמוך לו שיאריך אותו קצת מצדו וכן ברחבו יוסיף דיו וכן ברגלו בענין שאם היה נוטל היו"ד והה"א שהי' בתחילה היה נשאר צורת היו"ד והה"א מן החדש כמ"ש בספ' שנות חיים הנ"ל ואח"כ ימחוק היו"ד והה"א האחרון שבתיבת יהיה השני ויכתוב אותיות ו"ה במקומו לשם קדושה (והגם שיוכל למחוק רק היו"ד ולכתוב במקומו וא"ו ואח"כ להעביר הקולמס על הה"א האחרון זה אי אפשר שיהיה עי"ז נכתב שלא כסדרן שלכמה פוסקים הס"ת פסול כמ"ש הפ"ת שם סק"כ עי"ש):
והגם שהאיך ימחוק הה"א האחרון שקרוב לודאי שנכתב בקדושה לפי הנחתינו שהסופר לא טעה רק פעם אחד וכנ"ל מ"מ אין לחוש לזה כיון שעכ"פ היו"ד שבאמצע הוא פסול שאין לה שייכות כלל לשם הוי"ה הוי חציצה אף לההז האחרון כמ"ש היד שאול שם והביא ראיה מסעיף י"ב בכתב חיבת יהודה במקום שהוצרך לשם הוי"ה הדין בזה דעושה מד' ה' ומוחק הה"א האחרונה אף דהה"א האחרון הוא מהשם כל שהדלי"ת הפסיק באמצע נתבטל הה"א האחרונה וכתב שכן מצא סברא זו בשו"ת רמ"ע מפאני ובס' בני יונה:
וכן כ' הסברא הנ"ל בשו"ת חוט המשולש בהשו"ת השייכים להגאון מוהר"ר אליעזר יצחק מווילאזין סי' ל"ט כעין זה וכן כתב בשו"ת שמן רוקח בס"ת שנמצא כתוב שם אלהים חסר יו"ד שמוחק המ"ם וכותב יו"ד מ"ם וכ"כ בשו"ת חת"ס סי' רע"ג בס"ת בתיבת האלהי"ם השמיט הסופר הה"א דיש למחוק יו"ד מ"ם ולכתוב הי"ם עיי"ש ומכש"כ בכאן דיש דרך לומר שלא כתב יהיה האחרון לשם קדושה ואף דבכתב חצי השם דהיינו י"ה מהוי"ה אינו נמחק כמ"ש בסעיף יו"ד זה דוקא דלא כתב כלל יותר לכן אסור למחוק דהוי שם בפני עצמו אבל לא באופן זה דכתב בתיבה אחת שהוא נכתב ונקרא לשם חול יהיה. שכיון שתיבה זו אין לה ביאור לשם הקודש לכן אפי' אם כתב תיבת יהיה לשם קדושה לא תידון אותו לשתי תיבות י"ה י"ה ולהפריד ביניהם שיהי' אסור למוחקו רק לתיבה אחת שיהיה מותר למחוק הי"ה האחרון כמ"ש בס' בני יונה דו"ה מהוי"ה ודעתו להוסיף לפניו שתי אותיות הראשונים רשאין למוחקו רק בכדי לצאת ידי כל הספיקות וליתר בטחון יש לו למחוק ע"י קטן ולא יהיה אביו של הקטן אומר לו כן רק אחר ולא יעמוד אביו אצלו ואם אי אפשר עכ"פ יתחיל המחיקה ע"י קטן וכשיופסל אחר כך מצורת אות יכול אח"כ הגדול לגמור כמ"ש כ"ז בס' שנות חיים סי' ס"ב עיי"ש:
ומאחר שזכינו לדון בתיקון זה כנ"ל נבוא לדיננו בנד"ד שימחוק היו"ד של תיבת יעקב ע"י קטן וכנ"ל ואח"כ ימחוק אותיות עק"ב ועוד אותיות עד שישאר מקום פנוי לכתוב החסר מהשם אלה"י ויכתוב היו"ד לשם קדושה ואח"כ יכתוב יעקב ועוד תיבות שמחק מחמת זה ובזה יוכשר ויתוקן כד"ת. ועל דרך הלצה אני אומר בזה שאין לו ליעקב אבינו להתרעם ולקבל תרעומות שאירע לו עכשיו שצריך להניח את עצמו למחוק על קדושת שמו יתברך שהקב"ה עשה עמו חטיבה אחת בעולם שחקק בכסא הכבוד דמות דיוקנו של יעקב אבינו כמאמר חז"ל בחולין (דף צ"א ע"ב) שעולין ומסתכלין בדיוקנא של מעלה ויורדין ומסתכלין בדייקנא של מטה לכן צריך לעשות חטיבה אחת כנגדו ולהמחק על קדושת שמו וגם בשעה שאמר הקב"ה ליעקב בניך חטאו פסיק אנפשיה בדיבור זה ימחו על קדושת שמך כמאמר חז"ל שבח (דף פ"ט ע"ב) וזכיה גדולה היא ליה וזה מה שרצינו לבאר. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול: