אור ברסלב
לדובר מישרים לקוטים › סימן לב

לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר

לקוטים · סימן לב

סימן לא

בפרשת תולדות והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו דבאמת קשה ע"ז דראהו משמש מטתו. דהאיך עבר יצחק על הדין המפורש דאסור לשמש ביום. ונראה לומר כדברי האור החיים דלא היה תשמיש ממש אלא מעשה חיבה הנעשית בין איש לאשתו, דהנה הגאון מלבי"ם כתב באילת השחר שלו דנפ"מ בין תיבת את לבין תיבת עם. הוא דתיבת עם הוא עמו ממש ודומה לו בכל פרטיו כמו שבו לכם פה עם החמור. להכי דרשו חז"ל ע"ז עם החמור עם הדומה לחמור. מפני שהוקשה להם שהי' צריך לכתוב שבו לכם פה את החמור דבכל מקום שאין הדומה שוה לנדמה יאמר הכתוב בלשון את עיי"ש ולהכי גם בכאן כיון שאמרינן שראהו ששימש מטתו היה צריך לכתוב בלשון מצחק עם רבקה כפי משפטי הלשון. להכי דקדוק הכתוב וכתב את רבקה ור"ל להראות בעליל שלא היה תשמיש ממש. רק דברי ריצוי וחיבה כדעת האוה"ח הנ"ל:

תוכן העניינים

לדובר מישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה