אור ברסלב
לדובר מישרים לקוטים › סימן ד

לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר

לקוטים · סימן ד

סימן ג

גרסינן בשבת (דף צ ע"א) ת"ר האומר הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מאמה על אמה למאי חזיא אמר ר' יוסף לכלייא עורב ואיכא דאמרי אחרים אומרים לא יפחות מכלייא עורב וכמה אמר ר' יוסף אמה על אמה מימרא הנ"ל איתא אות באות במס' מנחות (דף קז ע"א) רק שהגמרא שם מהפך הסדר היינו כי שם הגירסא כך ברזל אחרים אומרים לא יפחות מכלייא עורב וכמה אמר ר' יוסף אמה על אמה איכא דאמרי לא יפחות מאמה על אמה למאי חזיא אמר ר' יוסף לכלייא עורב עכ"ל ותמה הגאון מהר"י ברלין במסורת הש"ס ע"ז ובאמת הקושיא גדולה למאי כוונה כיוונה בזה הש"ס:

ולענ"ד נראה דאין שום קושיא ויפה עשו המסדרי הש"ס להפך הסדר מגמרא דשבת לגמרא דמנחות והכל לפי הענין הנאמר שם בתחילה היינו במנחות הענין שם מדבר בענין אדם המקבל ליתן להקדש בסתם כמה וכמה צריך ליתן ומפרש שם זהב לא יפחות וכו' כסף לא יפחות וכו' לכן כשהגיע לנתינת ברזל השיעורי דיליה כתבו בתחילה ברזל ר"ל כמה שיעורי ליתן להקדש תניא:

אחרים אומרים לא יפחות מכלייא עורב ואח"כ מבאר ביתר ביאור דכמה כלייא עורב אמר ר' יוסף אמה על אמה ואח"כ מביא האיכא דאמרי אבל בשבת מדבר הגמרא בענין שיעורי הוצאה לכל דבר ודבר מפני מה שיעורו של זה לא שוה לשיעורו של זה ומפרש שם דכל חדא וחדא למאי חזיא ולפום מאי דחזיא כך הוא שיעורו כמו פלפלת כל שהו למאי חזיא לריח הפה עטרן למאי חזיא וכו' מיני מתכות כל שהן למאי חזיא וכו' לכן כתבו בתחילה הענין שצריך להענין דהיינו הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מאמה על אמה למאי חזיא אמר ר' יוסף לכלייא עורב ואח"כ כתבו להאיכא דאמרי דהכלל מונח בלשון הקודש דהיכא דיש עיקר וטפל כותבין בתחילה העיקר ואח"כ הטפל ובשבת העיקר מדבר בענין למאי חזי כל הני כתבו בתחילה המימרי הענין למאי חזיא ובמנחות העיקר שם בענין שיעור כתבו בתחילה השיעור ואח"כ למאי חזיא וד"ל:

תוכן העניינים

לדובר מישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה