אור ברסלב

לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים· רבי דוד שלמה אייבשיץ

סימן תריד

סימן תריג

ש"ע ס"ב לצאת בהם. ר"ל דהרמב"ן ס"ל דכיון דמותר ללבוש אלו מינים ביה"כ משום דלאו מנעל הם אם כן אסור לצאת בהם לרה"ר דכיון דלאו מנעל הם הו"ל משאוי והר"ן התי' דדוקא בשבת שיכול לילך במנעל של עור הוי מינים אלו משאוי משא"כ יה"כ דכ"ע לבשו הנך מינים הו"ל דרך מלבוש ולא משאוי ובזה תבין דברי הב"ח במ"א סק"ב דס"ל לענין מעשה להחמיר שלא ללובשם ביה"כ דלמא מנעל הוא ומי שהוא איסטניס ולבשם יחוש דלמא לאו מנעל הוא הוי משאוי ולא ילך בהם במקום שאין בו עירוב:

ט"ז סק"א דר"מ ור"י אוסר. דס"ל מנעל היא ור"י אוסר דס"ל דלאו מנעל הוא והוי משאוי ואפ"ה מודה ר"י ביה"כ דאסו' אלמא דכל מידי דמגין אסו' ומתרץ לעולם קב הקיטע שהוא של עץ מיקרי מנעל מש"ה אסו' ביה"כ אבל של שאר המינים אינו מנעל ומותר:

שם יצא בדיבלי א"ו דדוקא של עץ מיקרי מנעל אבל שאר מינים אף דהוא מידי דמגין אינו מנעל:

מ"א סק"א מרחיצה וכו'. והט"ז בר"ס הקודם אוסר באמת גם ברחיצה:

ססק"ג וע' ר"ס צ'. דאסור להתפלל ע"ג מקום גבוה מהאי טעמא:

סק"ד אפי' בקשים. דרכים שרי טפי מקשים דדומה למנעל כ"ה בתה"ד סימן קמ"ט:

סק"ה ולבוש פי' וכו'. ר"ל דלבוש ס"ל דאיסטניס לאו דוקא איש מצונן אלא שיצטער אם לא ינעול:

שם כמ"ש בסימן תר"מ ס"ד כצ"ל:

סק"ז אמרינן בגמ' ביומא ע"ח:

שם בשבת. שאינו יה"כ דאיכא מנעל מאי מי חיישינן שיפול המנעל מרגלו ואתי לאתויי ד"א:

שם עסי' תקנ"ד כו'. אף ע"ג דשם התירו בט"ב שאני התם שהוא דרבנן משא"כ הכא ביה"כ אפשר דגם בין הנכרים אסור ובפרט דט"ב גופא הובא בב"י שם יש אוסרין אפילו בין הנכרים:

תוכן העניינים

לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה