לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רעו
להנ"ל
הנני במודע כי יק"מ מלא זיו טוהר תה"ק בא לידי והאריך בנפלא בשיטות הפוסקי' בענין מאור עלעקטער וכעת שאיני במזג השוה וגם טרידנא במילי דפסחא לא באתי רק להעיר מ"ש בשם בית יצחק דרק בישול לא שייך כי אם ע"י אש לענין מלאכה, לענ"ד לאו מילתא דפסיקת' היא דבסי' שי"ח סעי' ד' דעת רמ"א דבדבר קשה שא"א לאכול בלא שריי' אפי' בכ"ש אסור משום מבשל ועיי' בט"ז שם דבהערינ"ג בשריית חמין אסור ומשמע כל מה שהוא אפי' ע"י חמי טבריה אם כי בשאר בישולים פטור כמ"ש בפ' כירה אבל בדבר דצריך שריי' מפני קושיית' אין חילוק דס"ס מתקנה תדע דהא כמה דעות דקולי' ואספבין דמבואר במתניתן מ' שבת דאפי' בכ"ש חייב כמ"ש בפ' כירה דהוה גמר מלאכתו דהוא משום מכה בפטיש ובזה ודאי אין חילוק בין בשאר חמין ועיי' שם בסי' שי"ח במג"א ומחה"ש דנראה מדבריו כי לדעת הפרדס בדבר שא"א לאכול בשום אופן רק ע"י שריי' אפי' במים קרים יש בו משום מבשל או מכה בפטיש, ועיי' בספרי הקטן מהד"ת סי' קל"ב לענין "פלייש ווירפעל" אשר לענ"ד אסור כשרותן אפי' בטעללער כ"ש וכהנ"ל, ועיי' בסי' שכ"א לענין כובש כבשים ובת' מהרמשי"ק או"ח רס"י' קל"ה.
וראיתי במ"ש בשם שבולי דוד דהדלקת רייבהאלצע"ל ע"י חיכוך אסור ביו"ט אפי' ע"י גוי, כיון דאפשר מעיו"ט, והנה כעת נתחדש לי קולא בכל אמירה לגוי עפ"י מ"ש בתוס' בסוגי' דהואיל פסחים ד' מ"ו דאי אמרינן הואיל בטלו כל מלאכת שבת הואיל דראוי לחולה שיש בו סכנה ותי' דחולה שיב"ס לא שכיח ולא אמרינן הואיל ומשמע מדבריהם דחולה שאב"ס שכיח וכן אית' בתשו' רע"א, א"כ קשי' האיך משכחת איסור אמירה לנכרי דהא בפ' מפנין מסקינן דבחולה שאב"ס אומר לנכרי ועושה צרכו אם כן תמיד יהי' שייך התירא דהואיל א"כ למה אסרו אמירה לנכרי כלל, והי' אפשר לומר דמ"מ גם בהואיל איכא עכ"פ איסורא דרבנן כמ"ש בסוגי' דלהכי צריך עירוב תבשילין לבשל מיו"ט לשבת וי"ל דגם באמירה לנכרי שבקי גזירתן בלא פלוג ועכ"פ הוה תרתי דרבנן בכל אמירה, ובזה י"ל שיטת בה"ע הביאו הרמ"א סי' רע"ו דלצורך סעודת מצוה מותר לומר לגוי להדליק נר והקשו עלי' דהא במ' עירובין דף ס"ז התירו דוקא שבות אפי' גבי מילה וכן פסק הרמב"ם בה' שבת פ"ו הט' וי' דשבות ע"י נכרי מותר במקום מצוה או חולי אי לצורך הרבה וכ"פ בש"ע סי' ש"ז, ולהנ"ל י"ל דשם במ' עירובין הי' עובדא להתיר אפי' לאביי דנראה בסוגי' דל"ל הואיל דהקשו כמה קושי' לרבה אבל לדידן דס"ל כרבה דאית לי' הואיל כל אמירה לנכרי דשייך בי' הואיל הוה תרי דרבנן והא במקום מצוה ושעת הדחק פוסק הרמב"ם והש"ע להתיר' אפי' בשבת ולא מחלקי' בזה בין אפשר מע"ש או לא וא"כ ביו"ט להדליק רייבהאלצע"ל הנ"ל ודאי איכא צורך מצות שמחת יו"ט ואוכל נפש והיינו טעמי' דבה"ע הנ"ל א"כ יש סמיכה לבנ"י להדליק ע"י נכרי והנח להם כנ"ל בעני שאין בידו להעמיד נר דלוק מבעוד יום כל הלילה ועד סעודת צהרים או להחזיק אש כידוע ותו אין אתי כעת לטייל בדבריו הנחמדי' ויקרים, ואסיים בכל חתמי ברכות וברכת שיו"ט.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק נאד יצ"ו