אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן רסז

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רסז

סימן רסו

ראיתי מ"ש הגאון בעל אבן שלמה בשם עבודת הלוים מרבינו יונתן הכהן בטעמי' דשחיטת גוי נבלה ולא מהני ישראל עומד ע"ג דמכוין על דעת עצמו ולא סמכי' אדעת ישראל לפיכך נערא נבלה דהוה כמתה מאלי' ונראה שפיר פירושו בדברי רבינו דס"ל כסברת מהרש"ל דאם כי דלא בעי כוונה לשחיטת חולין מ"מ אם מכוין לנחור ולעקור ועלתה בידו שחיטה פסולה, אך מ"ש דלא ס"ל דלבעי בר זביחה דס"ל כמ"ש התוס' במ' גיטין ד' כ"ב דלא בעינן בר כריתות לכתיבת הגט כיון דל"ב שליחות וה"נ כן בשחיטה, והנה לענין גיטין לא נאמר שום ילפותא להיות בר הכי אבל לענין שחיטה קשה לומר דלא ס"ל מקרא שהביא הרמב"ם פ"ד מה' שחיטה וקרא לך ואכלת מזבחו ולא מקרא שהביא הרא"ש בשם הר"י וזבחת ואכלת, ולענ"ד דס"ל ילפותא דהרמב"ם רק כלפי מ"ש הרמב"ם בהלכה שאח"כ דגדר גדול גדרו שאפי' גוי שאינו עובד ע"ז שחיטתו פסול וסבירא לי' לכ"מ ולח"מ דשיטת הרמב"ם בזה שאיני אלא מדרבנן ועיי' בת' מרן חת"ס חיו"ד סי' שכ"א תשובה נפלאה בזה, ומתני' דקתני שחיטתו נבלה ומטמאה במשא היינו בגוי עובד ע"ז בזה ס"ל לרבינו יונתן הכהן לדוחק דמתני' סתמא קתני בכל גוי וע"כ בא לפרש בזה בה"ט דאם כי אינו עובד ע"ז מ"מ ודאי אדעתי' קעביד כמו שאר גוים דהיא כלל גדול לענין גיטין בכתיבה לשמה וכיו"ב ע"כ הוסיף בטעמי' משום אדעתי' דנפשי' ודעתו לעקור או כבחור דלנפשי' אי"צ רק להמית הבהמה למען אכילתו, ומפני מה שאינו סובר טעמי' דהרא"ש הא במ' גיטין ד' מ"ה איכא ברייתא דאפי' בתפילין וס"ת ומזוזות כשר כתיבת גוי דלא בעי בר קשירה ואם בתפילין כן דאיכא טפי מפורש בקרא דוקשרתם וכתבתם מכש"כ לענין שחיטה דאין שום סמוכי' והקישא, ועיי' באו"ח סי' ט"ל במג"א ומחה"ש שם שהאריך בזה בנפלאות עיי"ש.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה