אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן רנב

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רנב

סימן רנא

בעהי"ת אוליי ג' י"ג ניסן תרע"ח לפ"ק מאד.

לחג המצות יחוג בדצות ידידי כבוד הרב הגאון המפורסים וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה משה סופר נ"י דומ"ץ דק"ק ערלוי יצ"ו.

מ"ש כ"ד שנותני' כתר לבני עיר ועי"כ מחויבים ליתן בעדו קמח לאחה"פ אי שפיר למיעבד הכי וכת"ה הביא להקת תשובות אחרונים המדברים בזה וכולם משתמשים בסברא זו שאינו מסייים איזהו קנינו של ישראל ויכול לסלקו ויש מתירים גם בענין בעשטעללונ"ג ובא על הבאהן או בי"ד ומפלפלים אם יש שליחות לנכרי בזה או לא ואם יש קנין בדד"מ או ממנהגא ואיצ"ל, והנה ראש המדברים בזה הוא בשע"ת סי' תמ"ח במ"ש ע"ד פנ"מ סי' מ"ו בא' שעשה חליפין עם נכרי באגודה של פשתן על מדת יי"ש והאריך בת' פנ"מ לאסור גם בדיעבד ורק שהמציא היתר דהי' ע"פ והוה מקח טעות ועד"ז השיב כיון שאין מראה לו מקחו בעין ויכול לסלקו באיזה מדה שירצה אינו נקנה לישראל והביא ג"כ דברי ת' ש"י וכיו"ב והא בסי' ת"נ אות ד' הביא ת' פנ"י סי' י"ד במי ששכר רחיים מהשר דאסור לקבל מה שמפרישי' כמנהגם לבעל הרחיים ודייק מדבריו דאפי' לא קבל לביתו רק שהגזבר מפריש בעדו אסור אפי' לאחה"פ וה"ה דברי מג"א ססי' ת"נ לענין המאלצען דלא דמי מדת הרחיים לחק הגלחי' דכיון שיש חיוב של הטוחן ליתן מדה במדה מיד שמפרישין המדה זכה בו הישראל, ומעתה מי שעשה בעשטעלונ"ג ע"י כתב וכ"ש ע"י כסף אשר בדיניהם הוה קנין התחייבות וכמ"ש בת' מהרמשי"ק ועיי' באמרי ברוך ח"מ סי' ר"א שהביא דברי רמ"א מסי' קכ"ט דגם בענין התחייבות שייך קנין הנהוג בהגרים ועיי' בדברי הגאון מהרש"ק שם שמראה על תשובתו ע"ד השלו"ס הנהוגי' דבאדראנגא"ב וגם כתיבה הוה קנין ואם כן למה יגרע הבעשטעללונ"ג אם יש התחייבות ממנהג התגרים ניהו דכל זמן דלא מייחד הסחורה להקונה אינו רק שיעבודא אבל בשלח' על בי"ד או הבאה"ן אין לך יחוד קנין גדול מזה ומה בין חיוב שכירות הרחיים דאינו ג"כ רק חיוב ומ"מ במייחד לקונה חשוב דידי' לדברי מג"א ולדברי שע"ת לדעת תשו' פנ"י, וכ"פ הציעו שאלה כזו לפני באמרם כי הגדולים התירו לקבלו אחה"פ, ולענ"ד לא אדע מקום ברור להתירא ועיי' מ' ב"ב דף ס"ט ע"ב במוכר שדה ודיקלי אי אית לי' דיקלי נותן לו תרי דיקלי משמע דיש לו כמה דיקלי קנה עכ"פ תרי דיקלי אם כי אינו מסויים עיי"ש ברי"ף והרא"ש דדוקא בלית לי' דיקלי דזבין לי' ב' דיקלי בזה חולקי' במ"ש שקנה אם כי אין לו אבל ביש לו אם כי אינו מסויים איזה דיקלי קנה ועיי' בח"מ סי' רי"ו.

ושוב ראיתי בת' שו"מ ח"ג סי' ר' שנשאל במי שיש לו חוב אצל נכרי ושיעבודא על חמצו והוא בקאמיר של קיר"ה צדד להקל וסיים שעוד צריך לברר לענין מעשה, ובת' בית שלמה סי' פ"ב פלפול עצים במי שעשה קנין על יי"ש עפ"י גרא"ד ושטרי"ך בזה כיון שבידו ליתן לו במה שיזדמן הגרא"ד אין לו קנין בגוף היי"ש והתיר לאחה"פ דלא קנסינן בזה דלא עבר אב"י מ"מ לכתחילה אין לעשות כן כיון שבסי' ת"נ דעת הטור וכמ"ש המחבר סעי' ב' דגם בככרות של רבים צריך להתנות וגם לדעת תשו' פמ"א איכא איסור גמור ניהו דעיקר כדברי שע"ת מ"מ אין לעשות מעשה נגד דעת הגאונים עיי"ש שמביא דברי תוס' מ' ע"ז ד' ס"ג דדוקא באתנן צריך להיות מסויים אבל בשאר קנינים אם מצי מדחי לי' לקנות לו מן השוק דוקא לא הוה קנין כמ"ש התוס' במ' ב"מ פא"נ בענין פוסק על השער, א"כ בנידון זה לא ידענא האיך הוא השיעבודא אם על מה שנמצא באוצר העיר או מצי למדחי לי' גם לקנות מן השוק בי"כ ובי"כ רפי' בידי אך אך בנשלח לו על בי"ד או הבאהן וכבר ייחד לו קנינו לענ"ד צע"ג להתיר וידוע מחלוקת הסמ"ע והש"ך סי' ר"ט בדבר שאינו ברשותו ומצוי בשוק לשיטת הסמ"ע אם נעשה קנין המועיל קנה לגמרי והש"ך חולק וביו"ד סי' קע"ה דעת הש"ך כדברי הסמ"ע וכבר עמדו בזה בתשובות אחרונים עיי' בנתיבות שם ובת' פמ"א ח"ב סי' ח' הוכיח מסוגי' הש"ס בב"מ דף ע"ד בהאי גברא דפסק אנדוכיא וכו' ופריך בגמ' דכסף לא קנה משמע דקנין המועיל מהני עיי"ש כדברי הסמ"ע והש"ך יו"ד, ועיי' חת"ס חו"מ סי' ס"ו דבקנין אסטימתא מהני אפי' בדשלבל"ע ואצ"ל לפניו כי בל"ס גלוי לפניו.

וראיתי דברי כת"ה מ"ש בפלפולא רבה דבריו נכונים וכעת אין בידי לטייל ולהשתעשע בדבריו הנחמדים רק מענינא דיומא במ"ש הרמב"ם ג"כ בהמ"א בטעם ששתק הכתוב איסור אכילה בב"ח דכש"כ מבישול, והערותי א"כ בחמץ דאסור בב"י ולהשהותו מ"ט לא נימא ק"ו הנ"ל (כמ"ש באמת הר"ן בטעם ב"י דאתי למיכל מיני') ובסוגי' דחמץ בזמנו פסחים דף כ"ט קאמרינן דאיכא ג' פסוקים והא ד' הויין להנ"ל

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה