לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רנ
להנ"ל
ראיתי במכתבו ע"ד מי שיצא מדתו שכתב בת' שבט סופר סי' ק"ח אם כי אינו מה"ד לנהוג אבלות ממש אך ראוי להתאונן ולבכות אולי ירחמו עליו מן השמים לתן אל לבו לשוב בתשובה, וכת"ה מתפלא עליו דהוה כתפלת שוא דהכל בידי שמים חוץ מיר"ש דתלי' בבחירת ב"א, והנה עיין בתוס' מ' נדה דף ט"ז ע"ב ד"ה הכל שהקשו מכמה מקומות על כלל זה ותי' דפעמים תלי' במזלו כמ"ש במ' שבת דף קנ"ו דמאן דנולד במזל צדק יהי' גבר צדקן בשבתא קדישא רבא והא כתבו התוס' בשבת שם דפעמים נשתנה המזל ע"י זכות גדול ועיי' בתוס' מ' מ"ק דף כ"ח. וא"כ ה"נ דילמא ע"י עציבותו ותפלה בדמעות הוה זכות גדול ובריש ברכות הלא מבואר גודל מעלות הנ"ל וכמ"ש הט"ז לעניין תענית חלום דע"י עציבות' יתהפך לטובה כנלע"ד ליישב דברי הגאון ז"ל.
ועובדא דר"ג מאוה"ג שהביא בהג"א מ' מ"ק פשטות דבריו משמע כדברי ס"ח שהתאבל עלי' קודם שמת הלא קאמר כשהמיר דתו אך במרדכי סי' תתפ"ו משמע דהי' לאחר מיתתו ממ"ש דלאפישי צערא קעביד יום משום דלא זכה לשוב בתשובה אבל אינו מפורש לומר שהמיר ומת כמ"ש הט"ז סי' ש"מ סק"ג, ובתשו' מרן חת"ס סי' שכ"ו ד"ה והנה פשיטא לי' דהי' אחר שמת ולא בחייו כנ"ל, ותמוה בעיני כי בת' שבט סיפר לא הביא דברי זקינו הק' זי"ע ואצ"ל הלא לפני כת"ה פתוחים ספרי הצדיקים.