לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רמז
ב"ה אול"י ד' ל"ב למב"י פר"ת לפ"ק מאד יצ"ו.
שוי"ר על ראם ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון בנש"ק וכו' כקש"ת מו"ה יחיאל מיכל הכהן שליט"א אבדק"ק אויוואראש יצ"ו.
הנני במודע כי בא לידי מכ"ק מ"י ידידי אחיו היקר החרוץ המופלג בתו"י מו"ה ישכר דוב נ"י וראיתי כי ענותנותו הרבני להציע ע"פ ב' שאלות להלכה ולמעשה וכת"ה ברב חילו גם בקוצר אמרים הראה פנים מסבירות ומאירות מכל צד, והנה לענין הרחבת מקום ביהמ"ד ע"י כותל דקה מבפנים של ביהכ"נ היטב אשר דיבר ממ"ש באו"ח סי' קנ"ג דעושין מביהכ"נ ביהמ"ד, וגם מה שחשש שעי"כ ישארו איזה דברים מבנינ' של קדמת דנא וצריך למכרה בזט"ה ומעא"ה כן הדבר ובלא"ה ניהו דמפורש שעושין מביהכ"נ ביהמ"ד דילמא היינו לומר דעושין רק ביהמ"ד ללמוד וללמד ועי"כ לא יתפללו שם בצבור אבל לנתוץ ולהרוס ביהכ"נ למען עשות ביהמ"ד מנ"ל דמותר מפני הלאו דל"ת כן ניהו שתי' הפוסקים דפקעה קדושה מביהכ"נ הישנה וחלה על הביהכ"נ חדשה כמ"ש בכמה מקומות שבונים ביהכ"נ ועיין במג"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ז ובס"ק ל"ו ס"ל דלקדושה חמורה לא בעינן זט"ה במעא"ה ועיי' בתשו' חת"ס, אף בנ"ז שישאר הביהכ"נ כמקדם אפשר דל"פ לן למימר הכי ע"כ לצאת מידי חששות התיקון למכור המקום עם הכותל בזט"ה ומאה"ע ואז יוצא לחולין ול"ש משום לח"כ כמ"ש בת' דברי חיים בח"א סי' ג' עיי"ש ובכ"מ בח"ב.
שנית מ"ש כת"ה בענין המקוה אשר גדולה בארוכה שעי"כ בזמן הקור בימי היוקר בזה"ז רבו ההוצאות למעלה ראש להחם אותה וגם ההוצאות שנספחו ע"י מעשה השאיבה ע"כ דעת כת"ה להסכים לעשות כותל המפסיק וישאר מקום למקוה קטנה ובין הגדולה והקטנה יהי' עומד פתח הדלת להסגר בעד המים ע"כ נפשו היפה בשאלה אם אין בזה ממ"ש במ' מקואות פ"ה מ"ב במקוה שהעבירה על גבי כלים וכו' ופסקה בש"ע סי' ר"א סעי' י"ב, וגם אם יש בזה משום הווייתה ע"י דבר המקבל טומאה וכמ"ש הש"ך שם, והנה אם הדלת מחובר לכותל ע"י צירים כנהוג בבנינים לא אדע מה ספיקא הלא מבואר במ' כלים פי"א מ"ב כל כלי מהכות שיש לו שם בפ"ע טמא חוץ מן הדלת והנגר וכו' שנעשו לקרקע ופסקה הרמב"ם פ"ט מה"כ, ואפשר דרך בנין במקות המים אינו משמש הקרקע כמ"ש לענין פומפען בת' אמרי אש דאדרבה הקרקע משמש לפומפען אבל בנ"ז לא ידעתי מה שייך שימוש קרקע לדלת, וגם מ"ש שהדלת יהי' כמו כלים שגרורי' עלי' מקוה המים יש להעיר ממ"ש במקואות סוף פ"ה ומודים שגודר כלים וטובל בהם ושם בפי' הרע"ב הקשה לר"י דמתניתן היא דס"ל דכל המק"ט אין מזחילין בו האיך פליג אב"ה דמודה שגודר בכלים זחילה דחרדלית ותי' דס"ל דמודים לא קאי אב"ה אלא אב"ש בסיפא דכלים שגדר בהם לא הוטבלו ומה קושי' לימא ולטעמיך האיך פליגי ר"י ור"י דמתניתן ב' דפ"ה הנ"ל בהעביר' ע"ג כלים אלא ש"מ דמן הצדדים לא חשוב תעברה ע"ג ועיי' בפי' הרא"ש מ"ח מה שהקשה ג"כ ממתניתן דגודר כלים על פי' הר"ש דס"ל דאסור להעמיד הזחילה בדבר המק"ט דבעינן הווייתה ע"י טהרה והאיך גודר כלים וע"כ פי' בע"א וא"כ י"ל אמאי ל"ק לי' משום העברה ע"ג כלים אלא ס"מ כהנ"ל.
וע"ד אשר כת"ה חשש לזוחלין ממקוה למקוה והביא דברי ת' ב"ש סי' קנ"ה, והנה כבר ביארתי בס"ד בספרי סי' קנ"א שם הבאתי גוף תשובת הגאון מהרש"ק בס' שבעה עינים עם הסכמת הגאון מהר"ז והגאון מיעראסלוב שהסכימו להכשיר מקוה הנ"ל עיי"ש, ותמוה בעיני שלא הביאו דברי התשב"ץ ח"ג סי' ל"ד אשר שם פסק בפסק על המקוה שהמים עולין על שפת המקוה חוצה דאם חומת המקוה מעכב הזחילה לא חשוב זוחלין וקאמר דהוה כמו מקוה קטנה בתוך הגדולה שזוחלין מזה לזה, אם כן בהדי' קאמר דאין שום הו"א שיהא בזה חששא דזוחלין ובאמת מ"ש מדברי מהרי"ק הלא המעיין בתשובת מהרי"ק סי' קנ"ו יראה להדי' שסמך דבריו בג' מקואות ע"ד הטור אשר לשונו כי מי המקוה יוצאים על שפתה של מקוה משמע שיוצאין לחוץ בלא חומה שלא כדברי הריב"ש סי' רצ"ב דאל"כ ודאי דרכו של הטור לפרש דבריו כידוע דרכו של טור, ועד"ז קאמר המהרי"ק דאיירי במעיין שלא הופסק הקילוח דאל"ה הוה זוחלין אבל בחומה סביב לא איירי ככל וה"ה דברי הגאון רשכבה"ג מהר"ז ובת' מהרש"ק השיב עליו משום דסבר דדברים אלו מפי עצמו אמר' אבל הדבר ברור שהם מדברי הטור כמ"ש בפירוש במהרי"ק עיי"ש, וודאי אם יעשה בדלת נקב כספ"ה טוב לכ"ע ותע"ב, והנני לסיים בכל חתמי ברכות וישועות ישראל בקרב הימים כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד.
מ"ש כת"ה מת' פני מבין ממר אביו הגאון זצ"ל והנה מ"ש כי בלחם ושמלה סבר דכניסת מים למקוה לא חשוב זוחלין זהו אמר בשם ס' מי שלוח והוא השיב עליו מדברי כנה"ג שנדפס ביו"ד ריש ה' מקואות מר"ש חקאן, ובס' רז"ה עה"ל מקואות ראיתי שהאריך מאוד להסיג ע"ד מי שלוח, ודאי הסברא דסתימת נקב בזה אין בו משום הוויית' ע"י דהמק"ט סברא ישרה, אף ראיתי בגידולי טהרה דהיאך דנשאר מ' סאה במקוה גם לדברי רמ"א שמחמיר כדברי הר"ש מ"מ לענין הסתימה לא אכפת לן אם אינו ע"י טהרה עיי"ש.
הנ"ל