אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן רלו

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רלו

סימן רלה

בעהי"ת יום ד' פ' ל"ל תרע"ח לפ"ק.

להנ"ל.

אתמול בא לידי מכתב כת"ה ע"ד הלכה בעובדא שעשה יין כשר במרתף השרים בחבית בעטא"ן הורק היין אשר לו למטה פתחי' וגם לרבות ממעל החבית פתח כמו חצי מעטער וחתם חותם ב"ח כדינא וגם למעלה עשה ע"י נסרים דקים מפני תסיס' היין מקומ' לצאת חוזק התבל כמובן ואח"כ עשה ג"כ חב"ח ובלילה אחת אשר ע"י חוזק תסיסת היין הוגב' הכסוי של מעלה וגדלה זיבת היין על הרצפה ושם פועלים נכרים אשר עושי' מלאכתן עפ"י פקודת העומד ע"ג ג"כ א"י וצוה להם לקנח הרצפה ע"י סמרטוטי' אבל סמך לפתח החבית הזהיר להם בתקפ' שלא לקרב ידים לפתח חבית הנ"ל ולעת בוקר הגיד לו כל הנ"ל דפקיד אשר הפועלים עשו.

והנה מעכ"ת רמז על דברי הנוב"י מהד"ת סי' ע"ב ושם בדעתו כי דברי הרמ"א בסי' ק"ל סעי' ח' שפסק דברי תה"ד שמכריע והשוה דעת התרה"ד והסמ"ג עם המרדכי וסמ"ק וכלל דברי' דאם יש לתלות שנעשה שלא בכוונה מקילי' וה"ה דעת הרמ"א וסבר הנוב"י כי כל זה אם הנכרי בעל עגלו או נפקד ואינו ידוע לו מקלקול החותמים אבל בנודע לו מקלקול הוה לי' כמו מפקיד בלא חותם רק שמהדר וצידד להקל במפקיד דמסתמא מיד רץ הגוי להגיד לישראל מהקלקול שלא יהא נתפס ע"כ ואינ' סומך על סברא חדשה רק בהסכמת בעלי הוראה גדולי' ועיי' בת' שיבת ציון סי' ל"א ובאמת הפירוש דברי הרמ"א כבר קדמו בפמ"א ח"ב סי' ע"ו כלומר דאיירי בלא בירור שנודע לגוי אז יש להסיר משום ס"ס ס' נודע ס' ל"נ ואם נודע דילמא לא נגע אבל בבירור לנו שנודע לגוי אוסר אפי' בהפ"מ ושם ג"כ הי' העובדא כמו בת' הנוב"י ולית לי' סברת' וכבר העיר בזה היד אפרים בסי' ק"ל עיי"ש. ופלא בעיני כי בר' חת"ס יו"ד סי' קכ"ד בעובדא שהי' מקום לתלות בעכברי' שהי' במרתף קלקלו החותם ושם פלפול עצום בדברי תה"ד הנ"ל ומסקנתו להתיר ולא זכר שום חילוק בין נודע לגוי או רץ להגיד ואין רמז שם לדברי הפמ"א ולא מדברי הנוב"י, ובת' מראה יחזקאל סי' קנ"ו מדייק בו כלומר היאך שייך להתיר בקלקול החותם למה עדיף ממפקיד בלא חותם ע"כ פיר' דלא רוסר החות לגמרי רק שיש קלקול באותיות וכדומה אבל דבוק השעוה קיים דמציכ' בגמ' הוה חותם בשריקנים ורק משום ריעותא דקלקול הי' לנו לחוש דילמא נעשה איזה זיוף בזה מהני אם יש לתלות שלא בידי אדם וכן הביא בדרכי תשובה בשם כמה שו"ת ועיי' בתשו' שערי צדק סי' קי"ט באריכות נפלא, ואח"כ ראיתי בדברי יוסף ח"ג סי' תתפ"ח מהגאון מלאדאן ז"ל אשר הפליא להביא ראיות נכונות ונוצחי' לקיים דברי הרמ"א דאפי' בנודע להגוי וגם בלא סברת הנוב"י לחלק בין עגלן למפקיד בכולן דעתו להקל ועיקר ראיית' מדברי ה' מהרי"ל סי' ל"ח שהאריך בכגון זה והביא דברי המרדכי שיש לתלות בכמה קולות שלא כיון לשתות או להחליף רק לחפש וכיו"ב ומוכח מכל הליו' הקולות דאיירי עכ"ח שנודע להגוי מקלקול החותם ועכ"ז מתירו בל"פ, והנה בנ"ז שהזכיר מעכ"ת שהגביה הכיסוי נראה מדבריו אלו שלא הוסר ונזרק מעל החביות רק הגביה עד שמצא מקום לשוב א"כ לדברי ה' מראה יחזקאל ות' אחרונים שהביא בדרכ"ת יש להתיר בפשיטות וגם יש כמה הליו' לקולא כלומר דאם נגעו בפות' מקום לקנח התסיסה מסתמא עשאו ע"י סמרטוטי' כמ"ש בקינוח הרצפה והוה מגע ע"י ד"א דמותר לדידן לגמרי כמ"ש בסי' קכ"ד ואם יש לחוש ששתו יש לתלות ששתו ע"י מינקת וקנה כדרכם כע"ש בתשו' מהרי"ל והוה ג"כ מגע ע"י ד"מ וכמ"ש בט"ז סי' קכ"ד סק"ל ובפרט לפימ"ש מעכ"ת דבנ"ז ליכא למיחש לחליפי' ולא להנאת שוני' דזה עיקר חששא בזה"ז כמ"ש הרמ"א בססי' קכ"ח ועיי' בת' חס"ת סי' קכ"ה דמצרף ג"כ לסניף כיו"ב וכ"ז אם הי' רק איזה פתחת כזיבת היין אבל אם הוקר הכיסוי לגמרי ונשאר פתוח בנקב רחב כמו חצי מעטער אין בידי להקל אפי' בהפ"מ דניחוש דילמא נגעו דרך הנעסקי' כמ"ש הרמ"א שם, וגם זאת לדעת אם נהג במטהר יינו של נכרי ע"י נתינת מעות וגמר מקח דהוה לי' כשותפות כמ"ש בש"ך סי' קל"א ועיי' בחת"ס סי' קכ"ה ומעכ"ת לא הזכיר מזה כלום ומסתמא עשה כהלכה, והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו

הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה