אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן רכו

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רכו

סימן רכה

לכבוד ידידי הרב הגאון מו"ה חיים צבי שליט"א דומ"ץ דק"ק פה יצ"ו.

ראיתי מ"ש כת"ה ע"ד ת' בית שערים סי' שכ"ו במה שהשיג ע"ד מרן חת"ס סי' שכ"א במה שמדמה מחשבה דתרומה דהוה רק טפל לעיקר ההפרשה דמשו"ה מהני שליחות ולא הוה מילי ומיישב בזה דברי מהרי"ט במ"ש בטעמי' דהרמב"ן במ' ב"ב דבנזירות ל"ש שליחות וכתב הוא ז"ל דהה"ד בנדר והקדש דל"ש שליחות ומדמה מחשבה דתרומה כמו דיבור דנתינת גט דעיקר הנתינה והדיבור טפל לי' ועד"ז העיר דל"ד כעוכל' לדנא דהא ישנו הוכחה דאפי' לא אמר כלום ורק בנתינה מגורשת מה"ת וכ"פ באהע"ז סי' קל"ו משא"כ בתרומה אם לא נתכוין בהפרשת תרומה לא מהני כלום, לא אדע מה זו השגה דהא כל עצמו לא בא רק ליישב דעת מהרי"ט וכי א"א לומר דמהרי"ט ס"ל כדעת פוסקים ראשונים שהביא הב"ש שם דאינה מגורשת מה"ת בלא אמירה, ועוד דמדברי ב"ש משמע להדי' דג להפוסקים דל"ב אמירה מ"מ צריכין לכוין שע"י נתינה זו מגורשת וא"כ מה זה שכתב הבי"ש דבתרומה אם לא מכוין אינו כלום והא בגירושין כך הלכה לדברי ב"ש הנ"ל, ועוד הא בקידושין מעכב האמירה כמ"ש בסי' כ"ו ובב"ש מתרץ לחלק ביניהם, ומהשתא למה לא נדמה לי' לקידושין ה"נ בתרומה סוף כל סוף סברת חת"ס אמיתי כהנ"ל.

וראיתי ג"כ מ"ש בבי"ש שם ע"ד קי"ז בעל שו"ת קול ארי' סי' כ"ג שהעמיק בנפלאות לתרץ דברי מהרי"ט מכל צדדים ובתוך דבריו כתב דאי לאו דכתיב גבי תרומה ונחשב הוה ס"ד דאסור לאכול עד שיפריש וכתב שנעלם ממנו דברי תוס' מ' גיטין דף ל"א שהביאו ראי' מברייתא דלוקח מן הכותים דמותר לאכול ולשתות במעשרות קודם הפרשה אי לאו משום ברירה ופקיעת הנוד, ולא אדע כמ"כ מה זו השגה הלא רש"י בשיטתו סובר להדי' כמ"ש בת' קול ארי' דבמעשרות דכ"כ בתו ונחשב אסור לאכול עד שיפריש וכי כעורה זו לומר דמהרי"ט סובר כשיטת רש"י ז"ל והבי"ש מביא רק דברי התוס' הנ"ל כאלו אמר' בפ"ע בלא מחלוקת והשמיט שיטת רש"י הנ"ל, ועיין בחי' הרשב"א שם דפי' על הברייתא הלוקח יין מבין הכותיים דשם כיון שפי' דבריו אפי' בלא קרא דינחשב שפיר מהני משמע מדבריו דהוה בכל הפרשה כמו כרי אצל כרי במוקף ומעשר מזה על זה פשיטא דגם לשיטת רשיז"ל הוה הפרשה וכי צריך ליטול בידיו ממש אתמהה וא"כ ל"ק כלום מעיקרא כהנ"ל.

ב) מ"ש פח"ה מ"ד שהביא דברי פרכ"י הובא בשע"ת סי' קל"א דאם בצבור נופלים ע"פ גם היחיד שלא הגיע לנ"א אפי' עומד בפסד"ז צריך ליפול ע"פ, וקשי' מגמ' מ' מגילה דף כ"ב גבי רב דלא נפל על אפי' משום רצפה ומשום דלא משני מנהג' בנ"א על אפי' בפישוט ידים ורגלים ולהנ"ל הא לא עדיף מעומד בפסד"ז דצריך יחיד לנ"א משום הצבור וגבי עובדא דרב הא כל עלמא נפל על אפי' והנה ראיתי כי הברכ"י הביא מדברי מדרשו של רשב"י דראוי לעשות כן והא ידוע דבדורות ראשונים עוד לא נתגלה דברי זוה"ק, ועוד דלדברי רב אין זה נ"א ולא צריך לגרור אחר הצבור, ולענין נ"א בסליחות ביום המילה בהלכה זו כמעט א"א לדון בעיקר' יען כי ידוע דמקור הלכה רק באותה מנין ותפלה אין נ"א ובתפלת מנחה בבית התינוק ג"כ מזדנזין האחרונים והא תפלת הסליחות לא שייך לומר דהוה המילה באותה מנין ותפלה דתפלת סליחות לחוד ותפלת שחרית לחוד, אף בזה"ז שאין נ"א אפי' אם רק באותו מקים ישנה המילה אפשר דלא מחלקי' ג"כ לענין זה ע"כ אין דבר ברור לענ"ד' דברי ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה