לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רג
ב"ה יום א' דהגבלה תרע"ו לפ"ק מאד יצ"ו.
יראה בנחמה ובבנין ציון וירושלים ה"ה הבחור החריף ובקי ירא ושלם כ"ש מו"ה ישעי' הכהן נ"י.
הנני במודע כי מכתבך בא לידי וראיתי מלא זיו חידושי תורה והנה בתשובה הבאתי כל המקומות אשר ראיתי מהם גם במכתבך ועיי' מ' תרומות בסופו לענין כרשיני' כיו"ב, וראיתי מ"ש לך ע"ד המכילתא שדרש מ"ש ורצע וגו' למעט שליח, וק"ל דנילף שליחות מקרא הנ"ל מדאיצטרך, וכיו"ב הקשה בתוס' בסוגי' דשליחות דנילף מפרו של אהרן, ומקדמת דנא הוה קשי' לי ממ"ש רשיז"ל פ' אמור ורגמו אותו כל העדה במעמד כל העדה מכאן ששליחו של אדם כמותו ובסוגי' דשליחות לא הוזכר ילפותא הנ"ל כלום ועיי' בהגהות הש"ס, והייתי מתרץ עפימ"ש במל"מ וכן בב"ח הובא בה' חנוכה במג"א סי' תרע"ו וכן אית' ביו"ד סי' רס"ה דהשליחות יותר מתחזק אם המשלח עומד על גביו ע"כ יעמוד האב המל את בנו אצל המוהל, וא"כ ליכא למילף מהאי קרא דהי' במעמד כל העדה, וזה שאמר במעמד כל העדה מכאן ששליחו של אדם כמותו וצריך קרא לשליחות אפי' במקום שאין המשלח עומד ע"ג, וא"כ ה"נ יש לתרץ כמ"כ דמדאיצטרך לא הוה ילפינן רק בגוונא זו כלומר דהיכא דהמשלח עומד ע"ג דומי' דהוה ילפינן מקרא דפ' אמור הנ"ל דודאי ממעטינן שליחות אפי' עומד ע"ג ושפיר צריכין לילפותא דילפינן בגמ' בסוגי'.
ובענין רצועה שנאמר במכילתא בל"ז יש לתרץ דאיכא למימר היאך דרוצע בב"ד והב"ד עשה שליח כמ"ש הרמב"ם בה' עבדים דאפי' שליח ב"ד לא מהני, וידוע מ"ש הש"ך בסי' ש"ה דאפי' אם קטן אינו עושה שליח מ"מ ע"י ב"ד שפיר נעשה שליחות כמו דילפינן במ' קידושין בסוגי' דשליחות לענין חלוקת הארץ באה"ק, וא"כ הה"ד לענין עשיית השליח כח ב"ד יפה ולזה צריך מיעוטא וליכא מדאיצטרך כלל לילף מיני' כנלענ"ד.
וע"ד הקושי' לה' א"י דנשים לא ישחטו וק"ל האיך שייכי' בשליחות, והנה כבר הקשה בפמ"א האיך אמרינן בדרש' איש איש שמקבלים נו"נ מן הנכרים הא אי אפסר בשליחות, וכן קשי' למ"ל למעט מומר שלא לקבל ממנו הא בלא"ה אי אפשר, ועיי' בפ"י ומקנה בסוגי' דשליחות תירוצים בזה, ובענין נשים פשיטא דיש לתרץ בגוונא זו ועיי' בשעה"מ ובתשו' מרן חת"ס חיו"ד, ובלא"ה הא בנשים אין פסולן בגופן דודאי ה"ה בני שליחות רק אנן לא מהמינן להו ודאי בעומד ע"ג ומומחי' ומוחזקת גם הא"י מודה כמ"ש ברא"י דס"ס אין פסול בגופה וכמ"ש במ' יבמות ד' ק"ד באלם דומי' דכאיב לי' או מי שהוא מתעלף או אינו יודע הלכות שחיטה וכי ס"ד דאינו עושה שליח לשחיטת קדשים ועכ"ח היינו טעמא דאין כאן פסיל הגוף בעצמותו ולענ"ד אין כאן התחלת קושי' והכל ע"נ, ואפשר לומר בדרך דרוש דהא אמרינן במתני' מ' מנחות פ"ט מ"ח תיכף לסמיכה שחיטה דוסמך ושחט כתיב וא"כ י"ל דמצות שחיטה בשאר קרבנות ילפינן מושחט דקאי אבעלים והא נכרי ועבד ואשה אינן תן הסומכי' ממילא לא דרשינן נמי ושחט בבעלים לגבייהו.
וע"ד מהרש"א ח"א חולין דף נ"ד כבר עמד בזה מרן חת"ס בחידושיו למ' חולין שם. והנני לסיים בכל אתמי ברכות, ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.