אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן קפז

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קפז

סימן קפו

ב"ה אולי ה' פ' פינחס תער"ב כלס"ק.

שוכט"ס לכבוד ידידי הרב המאוה"ג מעוז ומגדול חריף ובקי טובא צדיק וטוב כש"ת מו"ה חיים זלמן מאסקאוויטש נ"י דומ"ץ דק"ק טאקאי יצ"ו.

עתה באתי ע"ד מ"ש כת"ה בדברי נקוה"ק סי' רפ"א דחולק על הט"ז ולא חייש לתקלה בס"ת שלא נכתב לשמה לקרות שלא בצבור משום תקלה דיבואו לקרות בתוכה גם בצבור דל"ח לתקלה רק באיסורי אכילה, ומעכ"ת הרבה להקשות עליו מכ"מ הא במס' בכורות דף ג' גבי עובדא דרב מרי בר רחל דהקנה לאודנייהו דבכורות לנכרי אע"ג דיהבי לכהנים ואסרי בגיזה ועבודה משום דלא ליתי לידי תקלה ופירש"י ז"ל משום גיזה ועבודה. וכן שם בדף נ"ג דבטלו מעשר בהמה בזה"ז משום תקלה דגיזה ועבודה, אלמא אפי' במקום דלא שייך בי' אכילה חיישינן לתקלה, וכן בשלהי תמורה האורג מלא הסיט מצמר בכור ידלק משום תקלה, וכן באו"ח סי' תרע"ז במותר השמן שבנר חנוכה ישרף ואסור לשהות אפי' בכלי מאוס משום שלא יהנה ע"י הדלקה, ומעכ"ת ירד לחלק בין לכתחילה לדיעבד והביא ראי' לדבריו.

והנה לענ"ד הדבר פשוט דודאי בדברים שאסורים בהנאה בכולם חיישינן לתקלה ואדרבה הא דעת רש"י ז"ל וכן בתוס' בע' שבת דף כ"ה דהא דצריך שריפה בת"ט משום תקלה דאסור בכל הנאות רק בשעת ביעורן, ובהרע"ב סוף מ' תמורה פי' דהא דהנשרפין לא יקברו משום דילמא אתי לידי תקלה ועיי' בתשו' מרן חת"ס או"ח סי' ק"ד דכל דבעי שריפה אם קברה או זרקו למים משעה שנתמקמק ונעשה עפר קיים בי' כמצות שריפה דתו לא אתי לידי תקלה ועכ"ח צ"ל כן וכן הדברי' דבכל הדברים שנשנה במתניתן מ' תמורה שהם מן הנשרפין או נקברין עכ"ח משום חומר איסה"נ שבו הרחיקו התקלה דבאיסורי אכילה לא מצינו בתורה ולא מדרבנן איזה ביעור לא שריפה ולא גניזה והני דברים כגון בשר שלא נמלח או שהיית טריפה הוא רק שהיי' בביתו אבל אם מוציאן מתוך ביתו ונותנם או מוכרן לגוי היאך דליכא למיחש שמא יחזור וימכרנו לישראל כגון שניכר הטריפות וכיו"ב, ובאיסה"נ לכ"ע טעון שריפה או קבורה ועכ"ח משום דחשש תקלה הוא מצוי יותר דבהנאה כל דהו יעשה איסור משא"כ אכילה כמובן. ועיי' בתוס' מ' זבחים ר"פ כל הזבחים שנתערבו עיי"ש, ועיי' בתשו' מרן חת"ס יו"ד סי' רפ"ו דדעתו דערלה וכה"כ אין מצוותן בשריפה וכבר עמדו בזה האחרונים. ועיי' בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' ר"ו ר"ז ור"ח והא בסוף מ' תמורה מכה ערלה וכה"כ מן הנשרפין והנה מחלקי' בין איי לחו"ל כידוע, ולאחר הוצעה זו קושי' דמר לענ"ד לק"מ דהא מבואר ברמב"ם בפ"ג מה' בכורות וכן בפ"א מה' מעילה דצמר בכור ומנעשר אסור בהנאה והוא מגמ' דמ' בכורות דף כ"ו ומההוא דאורג מכח הסיט וכיון שהצמר אסור בהנאה שפיר פירש רש"י ז"ל משום תקלת גיזה ועבודה דלהנאה הווין ובאיסורי הנאה לכ"ע חיישינן לתקלה יותר ויותר מאיסורי אכילה. ואדרבה תוס' במ' פסחים מקשים לריוה"ג דס"ל חמב"פ מותר בהנאה למה יבערו. ודברי הכקוה"כ אינם נאמרי' רק בקריאת ס"ת ודילמא יקרא מתוכה בצבור דלא שייכי' הנ"ל ועד"ז מחלק דאיסורי אכילה שמצינו שגזרו משום תקלת אכילה עכ"פ לשהותן בביתו אבל לענין לקרות מס"ת כמתוך החומש לא גזרינן כנלע"ד.

וראיתי מ"ש כת"ה דלענין עדל"ת לא אמרינן בדבר שאסור באכילה כמ"ש תוס' במ' שבת גבי ר"י קרא והטה ובכ"מ ובזה מתרץ קושי' התוס' לענין עשה דמצה שאי"ד ל"ת דחדש ושאני גבי יקדש דהקדש איתא בשאלה, והנה קושי' התוס' הוא קושי' הירושלמי ועיי' בתוס' מ' ר"ה שהאריכו בדברי הירושלמי וכן הר"ש במ' חלה ותי' ע"ד שאג"א דבעשה דק"פ ידחה איסור גיה"נ, והנה כבר אמרתי בס"ד דהא אמרינן בר"פ גיה"נ דחולצי' מהעולה דממשקה ישראל בעינן, אלמא דלאו בכלל קרבן הוה, וא"כ הה"ד לענין ק"פ כיון שאינו בכלל קרבן לית בי' עשה דאכילת פסח כנלענ"ד

והנני לסיים בברכ' ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה