אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן קנט

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קנט

סימן קנח

בעהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' ויקרא תער"ד לפ"ק מאד יצ"ו.

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאור הגדול מעוז ומגדול חריף ובקי טובא וכו' בנש"ק כש"ת מהו' אשר אנשיל יהודא שליט"א אב"ד דק"ק פעטראשעני יצ"ו.

אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי אשר בו הקשה לשאול ממני בדבר חמור מ"ש לאיסור א"א ויבמה לשוק והיא מוכנת לנשואין ביום ד' ניסן הבע"ל וזה נמנע מצדי כי אפי' הייתי מן המתירין אין דרכי לסמוך על עצמי בדבר זה רק בצירוף עוד גדול ההוראה ואין הזמן מספיק לזה לבד אם כבר עשה כן שהציע הדבר פני גדול הדור ג"כ והנה עובדא היה בתולה שנסעה לאמעריקא והיתה שמה כמה שנים וחזרה לביתה ואמרה כי נשאת לאיש שמה ממדינת רוסיא ונפטר באם הדרך על הספינה בלא ז"ק ויודעת בבירור שאין לו אח כלל וכלל האם נאמנת על כל הנ"ל ומעכ"ת בירר הדברים כשמלה ממ"ש באה"ע סי' קנ"א סעי' ב' דכהגוו"נ נאמנת על הכל בין מת הבעל ואח"כ הבן לנשא לשוק בין להיפוך שתתייבם כמתניתן דמ' יבמות דף קי"ח, והכא הכל בדומה שאפי' על הנשואין אין כאן עדים והוה הפה שאסר הוא הפה שהתיר אפי' על הנשואין וכמ"ש בסי' קנ"ב, ועוד צירף מעכ"ת להתירא שבעלה הי' מחלל שבת בפרהסיא והוה כמומר וידוע שיש פוטרין מחליצה והביא ג"כ דברי מרן חת"ס בח"ו שדיבר מזה:

והנה לכאורה יש לדון בזה בתרי אנפין אם יש כאן בנידון זה הפ"ש הוא הפ"ש חדא לפימ"ש במרדכי פ"ב דכתובות הביא הירושלמי באיתתא שבאת לפני ר"י ואמרה שנשאת ונתגרשה והתירה כד נפיק א"ל דאיכא עדים בלוד ואמר ר"י אם כך אפי' עדים בקנסטינא נמתין עד שיבואו עדים כלומר שנתקדשה וליכא הפ"ש ההפ"ש ומכאן מביא ר"ש ראי' דאשה שנתייחדה בדרך עם ב' אנשים ואמרה שנבעלה מא' באונס שאינה נאמנת דכיון שנתייחדה אבדה מגו שלה שעברה על דת, ויש פירושים שונים בענין זה והפירוש הפשוט דע"י ייחודה נחשדת שאינה כשרה וליכא מגו ואם תאמר שגם בזה דנתייחדה ליכא עדים והאיך נאמנת עד"ז קאמר דנמתין על העדים שנתייחדה והרמ"א בסי' קע"ח הב"א ב' דעות בזה דהראבי"ה חולק בזה, ומעתה בנידון זה שהיתה נשואה למחלל שבת בפרהסיא ומסתמא היא לא טובה ממנו איהו בקרי ואיהי בבוצינא ומסתמא לא נתן מקום לשמור פתחי נדותה כמ"ש באחרונים עיי' בבי"מ סי' קנ"ח, א"כ אפשר דלא מהני זה הפ"ש ההפ"ש דאינו ג"כ רק משום מגו, ושוב מצאתי בישועות יעקב סי' י"ז שנסתפק בזה בכל עדות עגונה דקיימ"ל במס' יבמות ומס' ר"ה דפסולים מה"ת אי"נ לעדות אשה אם נאמין להם במגו והאריך בפלפול עצום ומתוק ודעתו נוטה דע"י מגו נאמנים, אלא שמתוך דברי הירושלמי הנ"ל יש לדון בככל' האיך שייך מגו לגמרי דכיון דא"א להיות א"א אלא בנתקדשה ע"י עדים וצריך להמתין על עדותן באיזה אופן וגוונא נפרנס מתניתן דפ"ב מ' כתובות א"א הייתי וגרושה אני דנאמנת, וצ"ל דאומרת שקידשה אביה לאיש כשהיתה קטנה או שהעדים כבר נפטרו או שאינו ידוע היכן העדים יושבין במקומן א"כ הדבר צ"ע דתלי' בב' דעות הנ"ל, ולפי"ז מ"ש בנוב"י מהד"ק סי' ל"ח להקל בכגון זה עיי"ש איכא גוונא דיש לחוש אם אמרה האשה דבמקום פלוני נתקדשה ונשאת בפרט בזמנינו שנוהגין שהקידושין והנשואין נעשים כא' ורבים נכנסים ויוצאים בזמטוטי חו"כ ועיי' בחת"ס סי' ק"א הלא ישנו עדים במקום ידוע ובפרט דבל"ס ישנם במדינת אמעריקא פנקסים כתובים עד"ז הא חדא, ועוד יש לעיין אם האשה מתלבשת בצעיף על ראשה כדרך הנשואות יש בזה דעות באחרונים עיי' בת' חו"י סי' קל"ח ובת' נטע שורק סי' י"ג ועיי' מ"ש בס"ד בספרי לבו"מ סי' ל' ועיי' בפ"ת סי' מ"ז, והנה מ"מ אם כי ליכא מגו הלא האשה עצמה נאמנת על מיתת בעלה להתירה כמ"ש בסי' י"ז סעי' מ"ג אלא דשוב נתעורר הצ"ע כיון שהיא כמ"ש דכמוהו כבעלה ופסולי עדות דאורייתא אינן נאמנות בלא מגו, ומ"ש מעכ"ת בשם הרדב"ז המובא בפ"ת ס"ק י"ג באשה פרוצה פשיטא דלא איירי בפרוצה ממש כלומר שהיא נחשדת על הזנות רק פרוצה כדרך נשים שאינן צנועות ובזינתה ממש עיי' בק"ע סי' פיו ובתשו' רע"א באריכות, אלא שאח"כ מצאתי חקירה זו בספר יקר קונטרס עגונות של מהרי"ל שהביא בשם חן טוב שהעיר בזה בקושי' של הגאון מוה' דוד דייטש זצ"ל והשיב לו בעל חן טוב דמה שהאשה עצמה נאמנת לא שייכי' הני כללי דהיא אינה מצד עדות אלא שמצד עצמה נאמנת על עצמה והביא ראייות לסברא זו, וכיו"ב מצאתי בבית מאיר לענין השאלה וחקירת סיבת המיתה של הבעל דאי"צ באשה המעידה על עצמה משא"כ בשאר עדות אשה עיי"ש, ומ"ש מעכ"ת דהאשה נאמנת להנשא לשוק דהוה ק"ו מעד א' שהביא הרמ"א יש אוסרי' ובב"ש דרוב הפוסקים מתירין, תמהני עליו הלא איפכא הוה השקיל וטרי' במ' יבמות דף צ"ד דהיא אי"נ ועד א' נאמן ושם ב' לשונות ופסק' הש"ע סי' קנ"ח בסעי' א' דהיא אינה נאמנת לומר דמת יבמה להנשא לשוק בל"ח ובסעי' ב' הביא ופוסק מתניתן דדף קי"ח דע"י הפ"ש ההפ"ש נאמנת ובסעי' ג' סתם המחבר כדעת הרי"ף והרמב"ם ורוב הפוסקים בעד א' נאמן ורק הרמ"א מביא י"א שם.

לבד מכל הנ"ל דיבורה של אשה זו נראי' כתחבולת דברים שקשי' להאמין כי מ' שמע כזאת שתנשא אשה לאיש בלא יודעת מי הוא ומאיזה מקום, ועוד שישבה עמו ב' שנים ובזמן ארוך האיך אפשר שלא דיברו ולא שמעו ולא בא מכתב ממקום מולדתו מבני משפחתו שעי"כ נתודע לה מאיזה מקום הוא הן הן דברים שהוא נגד הרוב ונגד חזקת המנהג שאינו נאמן כמ"ש במס' פאה פ"ח מ"ב וג' עיי"ש ועיי' במס' קידושין דף פ'. ומ"ה שאמרה האשה שיודעת בבירור שאין לבעלה אח זה קשה מראשונה דאם אינה יודעת מאיזה מקום הוא האיך אפשר לידע בבירור שאין לו אח זה מן הנמנע בבירור, ע"כ לפי"ד דברי אשה הזאת הן דרך ערמימות לבא בהחבא שלא לדרוש ולחקור, ע"כ לענ"ד לא יעשה מעשה ואדרבה צריך לאיים עליה כי זה איסור ערוה והלא עכ"פ במקום שהיתה יושבת עם בעלה אפשר ג"כ לדרוש ולחקור האיך הי' מוחזק שמה אם באחים או שלא באחים או להתודע שם איה מקום משפחתו ולדרוש ולחקור במקום הנ"ל, ועיי' בתשו' מרן חת"ס אה"ע סי' מ"א מ"ב האיך הי' חוקרי' ודורשי' ובלא זה לענ"ד א"א להתירה, והנני לסיים בכל חתמי ברכות וברכת החג הק' הבע"ל ונזכה עם כל אחב"י לעלות רגלים ולהקריב זבחים ופסחים כאנ"ה ונפש ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה