לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קמט
לכבוד ידידי הרבני האברך חריף ובקי יראת ה' אוצרו בנש"ק כש"ת מו"ה יעקב הילל הלוי לעווינגער נ"י (כעת הוא הרב הגאבד"ק פילדעש יצ"ו).
הנני ע"ד המקוה כפי אשר הראה לי האברך נ"י וכן אמר פא"פ באר היטב אשר בתחתיות הארץ ישנו באר מים חיים וע"ג המקוה שנמשכה ע"י סילון מבאר ארטהעזי"ש ויען כי ישנו חשש שאובין ע"י מה ששואבין ושותין ממנו כל בני העיר ע"כ יהי' נטהרין ע"י חיבור לבאר ההוא אך כי באר ההוא עליו כיסוי של צעמענ"ט והנקב אשר יהי' מושק על ידו הוא סתום ע"י מגופה של עץ וכמה זמנים אשר נראה וניכר כי נחסרו המים מזמן לזמן וישנו ב' חששות חדא דילמא הבאר שבתחתית הארץ נתרחק כבר מהשקתו ואינו נוגע כלל למקוה דאל"כ למה ועל מה יחסרו מימי המקוה ויורדי' מטה מטה, וחשש ב' כיון שניכר ונראה החסרון עכ"ח יורדי' למטה וה"ה זוחלין:
לענ"ד ישנו מקום וישנו ממש בחששות הנ"ל ומה שאמרו דאוקמי אחזקה כמו מקוה שנמדד ולא נמצא חסר אוקמינן אחזקת שלמה הלא ידועים דברי הר"ן במקוה שדרכה להיות חסר והולך לא מוקמינן אחזקה וכן פסקינן בסי' ר"א סעי' ס"ה דצריכה לטבול פעם אחרת אם לא נודע שבשעה שטבלה הי' בודאי מ' סאה, ומה לי פסול חסר ממ' סאה ומה לי חסר שע"י חסרון הנ"ל נראה לחששא שנפסק השקתו, ושם בסעי' הנ"ל דאפי' אינו הוחזק להיות מימיו מתמעטים כ"כ עד שנחסר ממ' סאה מ"מ צריכה לכתחילה בדיקה דאין סומכין על החזקה במקום שיש להתברר, ושמעתי בקהילה גדולה סמוך לכאן שהי' להם מקוה כזו והי' ג"כ חששא כנ"ל ופתחו הרצפה לבדוק הבאר שבתחתית המקוה וכן נמצא כי מי הבאר ההוא כבר נתרחק ואינו נוגע כלל להמקוה ותקנו מקוה אחרת, וחשש ב' משום זוחלין ודאי יש מקום וממש בחששא זו ומה שאמרו שזה זחילה שאינה ניכרת ומביאים ראי' ממ"ש במ' חגיגה דף כ"ב דארעא חלחולי מחלחל ושכן הוא בכל מי בורות ודאי דברי ראי' זו אינו כלום לפימ"ש הר"י הביאו הרא"ש דזה מיירי במעיין דחלחולי מחלחל לא שייך רק במעיין ומשם הביא ראייתו דהא דמעיין מטהר בכ"ש היינו בכלים אבל לאדם גם במעיין צריך מ' סאה דהא קאמר שם דארעא חלחולי מחלחל וצריכ' מ' סאה במקום אחד וכתב הרא"ש שראיית הר"י אין עלי' תשובה וכן קיימ"ל בסי' ר"א סעי' א' דגם במעיין צריך מ' סאה לאדם, וא"כ ס"ל דזה מיירי במעיין והא מעיין שפיר מטהר בזוחלין וליכא ראי' כלל למקוה ופשיטא דמקוה זו שנפסק ע"י המגופה דין מקוה יש לה ולא דין מעיין, ומ"ש מדברי אבן יקרה שחשב זחילה כזו זחילה שאינה ניכרת שמכשיר הרשב"א וכ"פ בש"ע וס"ל דאין זחילה רק מה שנראה לעינים על שטח מי המקוה ומביא ראי' ממ"ש ריש מ' נדה דמקוה חסר ואתאי ולא חשש שם משום זוחלין, וראי' זו לענ"ד יש להשיב עלי' בפשיטות וכי אין מציאות כלל שיהי' נחסר ע"י טיף טיף שחשב בש"ע סעי' נ"א בפירוש דהוה אינה ניכרת, ועוד ע"י חמימה גדולה ויובש הזמנים דאפי' בארות הולכים וחסרים כמ"ש הרא"ש והובא בש"ע סעי' מ"ז, ועוד וכי לא משכחת לה שנחסרה ע"י ריבוי טבילות אדם וכלים ובהדי' איתא במתניתן פ"ז דמ' מקואות במקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו ב' וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא דע"י טבילת הראשון נחסרו המים ממ' סאה, וידוע דבזמן הש"ס הי' נוהגין בטהרות וטבלו לרוב ב"א וכלים, והנה בשו"ת בית שלמה סי' פ"ב ס"ל בפירוש דאם ניכר הזחילה אפי' ביום של אחריו כגון ביום א' הגיע המים למעלה וביום שלאחריו ניכר בכותלי המקוה שירדו המים מטה מטה זהו זחילה ניכרת ולא הוה אינה ניכרת רק אם רואין שנוטף טיף טיף, וכש"כ בנידון זה שניכר כ"פ וגם מי יודע אם היו מגלין הרצפה שלא הי' נראה בחוש הראות שזוחל ושופך להדי' ובזה לא שייך שום חזקה ואדרבה הריעותא לפנינו שהמים יורדין מטה מטה דעכ"ח יורדין ושופכין בזחילה לתוך הבאר ההוא:
ע"כ לענ"ד דמקוה זו צריכה בדיקה בהגלות הרצפה ולראות מהו לה לענין ב' חששות הנ"ל, ועוד ריעותא אחרת במקוה שהתגופה סותם ההשקה אפי' בשעת טבילה וידוע כי הגידולי טהרה וחת"ס אוסרים אפי' בדיעבד וא"כ אם יש חשש שאובין וצריכה השקה מצד דין פשיטא דצריך לפתוח המקוה בשעת טבילה ואין להאריך כי לא אדע מהות השאובין ואצ"ל כי לענ"ד ב' חששות דלעיל היינו שאין הבאר נוגע ומשיק המקוה וחששא דזוחלין לענ"ד חששות גמורות הן ע"כ יראה לתקן כל הנ"ל כד"ת, והנני לסיים בברכה, אוה"נ דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.