לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קמ
בעהי"ת אול"י ה' ט"ו שבט ר"ה לאילנות עטר"ת לפ"ק מאד יצ"ו.
שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הגדול חריף ובקי יו"ש מו"ה חיים ראטה נ"י אב"י בק"ק סערענטש יצ"ו.
ע"ד מו"ה כו' אשר לו מזוזות מהודרים מאוד ויקרים לקנות כמוהו בזה"ז והוא דר בשכירות ביתו ולעת כזאת קנה הבית ישראל א' אשר עי"כ הוכרח לצאת מן הבית הזה וידוע מ"ש בזה בה' מזוזה סי' רצ"א דאינו רשאי ליטלן וישנו סכנה כמ"ש במ' ב"מ דף ק"א רק שהבא לדור צריך לשלם מחיר המזוזות וזה טוען כי אצלו שווי' מזוזות פשוטים כשרים ואין ברצונו להיות מן המהדרין ועצת כת"ה לתקן בדרך מ"ש בש"ע או"ח סי' י' בציצית בהטיל למוטלת דפסק הרמ"א דשניהם כשרות בחתך אחת מהם עפ"י מ"ש במ' מנחות דף מ' וידוע שיטת הרמב"ם ורש"י. ודעת כת"ה דמ"מ אינו בבל תוסיף דיתכוין שלא לשם מצוה ובהיפוך כוונה דלפי"ד מחה"ש לכ"ע אינו עובר בב"ת וא"כ במזוזה נמי יש לעשות כן לקבוע מזוזות הפשוטים ושלא לש"מ ואח"כ יסיר מזוזות המהודרים:
והנה דעת האיר בסי' ל"ד גבי ב' זוגות תפילין דאפי' מתכוין שלא לצאת עובר בב"ת וראייתו ממ' עירובין ר"פ המוצא תפילין דאיכא אוקימתא בזה במחלוקת ת"ק ור"ג ואי נימא דבהיפוך כוונה לכ"ע ליכא ב"ת א"כ יש מקום להצלת תפילין לכ"ע והא דמועיל בשני זוגות תפילין של רש"י ור"ת דמתכוין שא' מהם כרצועות ה"ט כמ"ש הרא"ש כיון דלהלכה א' מהם פסולים אבל בב' תפילין כשרים ודאי עובר בב"ת, וראיתי בחמד משה סי' הנ"ל שכתב ע"ד ט"ז מ"ש דלעבור בב"ת לא מהני אינו מכוין היינו באינו מתכוין לדבר אחר אבל אם מכוין לדבר אחר ליכא ב"ת וראייתו מדברי תוס' מ' מנחות דף מ' ע"ב ד"ה ממאי היינו בדברי ר"פ דקאמר דממאי דגברא להוסיף קמכוין דילמא לבטולי קמכוין דליכא ב"ת וכתבו התוס' דאפי' למ"ד לעבור לא בעי כוונה שאני כאן דלבטולי קמכוין והיינו דבר אחר, א"כ משמע דדוקא אם יש איזה כוונה לענין אחר או דהוה היפוך בל תוסיף כלומר לא רק היפוך כוונת מצוה אלא היפוך הענין של בל תוסיף אדרבה שלא יהי' רק חדא לא שני ציצית, וא"כ לסברא זו ה"נ צריך להיות כוונתו בנ"ז שיהי' מתכוין לבטל מזוזות הראשונים, ולפי"ז צ"ל דקיום המצוה וביטול קאתי כאחד דאל"כ כלומר דהביטול בא מקדמת דנא א"כ כבר הוה ביטול מצות מזוזה מן הבית דמה לי הסרה או בטולי, ועיין בברכ"י דמסתפק בזה אם השני בא לדור ובידו מזומנים מזוזות שלו ועודנו כמעט הראשון יטלנה תיכף ומיד יקבע מזוזות שלו אם אינו בכלל זה ומסקנתו דלא פלוג רבנן, ועוד דהא פסק הרמ"א בציצית דכל זמן ששניהם קשורים בטליתו ודאי פסולים ורק בהסרת אחד מהם נכשרים פשיטא דיש כאן ביטול מצות מזוזה ברגע ששניהם קבועים ועומדים כמובן:
ועוד לענ"ד דלא שייך ביטול רק בציצית שהם מכשירי מצוה ולהלכה נזרקין לאחר מצוותן כמ"ש בסי' כ"א ע"כ שייך שפיר לבטלו לפי שעה אבל דבר שבקדושה כגון סת"מ דתמיד בקדושתן הם עומדים אפי' שלא בשעת מצוותן מה ביטול שייך בהם וכי אפשר לבטל קדושתן ועיי' בסי' מ"ב ברמ"א וט"ז ומג"א שם דאסור לכתוב על הקלף שמעובד לשם סת"מ ועיי' במג"א בהתחיל לכתוב משמע דלא מהני אפי' תנאי, ועיי' בת' כת"ם בענין זה בארוכה אם מהני ביטול כל זמן שלא נגמר עיי"ש, ע"כ לענ"ד בשני מזוזות לא שייך לומר לבטולי קמכוין כנ"ל:
והנה ראיתי בס' דעת קדושים בה' מזוזה סי' רצ"א סעי' ב' במ"ש דאפי' לתוך ל' של שוכר יזהר לכתחילה שוב כתב אך להחליף מזוזה כשיוצא אף ששווי' או לתת שאינה חשובה כ"כ במקום חשובה אין חשש לכ"ע וכן בנוטלה לבדקה ומשהה עד שיבא חכם לעיר לשואלו על הספק בשוכר בחו"ל קיל ודאי משא"כ בבעה"ב וכו' עיי"ש ואח"כ כתב בזה"ל הגם שאין להוציא מזוזה מ"מ אין חשש להחליפה ולהניח שם מזוזה שאינה מסופר מובהק כ"כ ובפרט שיכול לומר שמוציאה לבדקה ואח"כ משים מזוזה אחרת שאינה פסולה עכ"ד וא"כ לפי"ד התקנה פשוטה, ולכאורה דברי ברכ"י שהבאתי לעיל דאפי' הנכנס לבית מזומן ועומד לקבוע מזוזתו תיכף מ"מ לא פלוג רבנן הם סותרים בתקנה זו, וצ"ל דלא שייך לא פלוג אלא דומי' מ"ד בגמ' שהיוצא נוטלה וסומך על מי שיכנס יקבע מזוזתו ובי"כ ובי"כ אינו נשמר הה"ד במיד ותיכף לא פלוג וגם אינו בידו שכל היוצא כי הנכנס יעשה מעשהו במהירות תיכף אבל אם היוצא בעצמו מחליף בשלו דהוה בידו ואינו דומה למ"ש בעובדא דגמ' בזה לא שייך לא פלוג כדאמרינן בכ"מ דדוקא בדומי' גזרו כמ"ש במ' שבת דף ס' ע"ב לענין סנדל המסומר ובמי חטאת כידוע עיי"ש, ולפי"ז ישנו עצה כי הבעה"ב יקנה מזוזות שלו להרבני מו"ה כו' ולהיות משלו מחליף וגם יבדוק המזוזות המהודרים שלו כמ"ש בדע"ק הנ"ל וכל זה אם יסכים אתנו הגאב"ד נ"י.