לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קלה
בעהי"ת יום ב' פ' ואתחנן תרפ"ד לפ"ק מאד יצ"ו.
לכבוד ידידי הרב הגדול מעוז ומגדל כו' כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י.
הנה ע"ד דברי כו"פ רס"י ל"א בשיטת הראב"ן דאם ניקב בשיפוע ואלכסון י"ל דמגין והנה מחלוקת גדולה בזה עיי' בנוב"י מהד"ת סי' י"ח ות' מהרי"א סי' ס' ובדרכ"ת סי' מ"ט ס"ק י' י"א הביא כל השיטות אחרונים בזה, וראיתי בס' דברי יוסף פי' חדש בדברי הראב"ן לפי מה שמצא באו"ה דהך הכתה חולדה על ראשה אינו משום פצע וחבורה בעצם הגלגול אלא שע"י חרדה או כאב נתקלקלו הקרומים ופקעו כי בעוף רכים מאוד א"כ שפיר שייך למיחש בגוונא זו גם בתתאה בלא עילאה:
ב) וראיתי פלפולו העצום בדברי הכו"פ סי' צ"ח והנה ידוע כי התוס' מ' מנחות ד' כ"ב הוכיחו דכמה סוגיות וכן דברי רבב"ח ורב לא ס"ל הך דר"ח דצריך המבטל או הבטל להיות כמוהו, וכבר אמרתי לפימ"ש שם בתוס' דבמשקין ליתא האי כללא דנימא כמו בנבילה דאפשר להיות שחיטה דהיינו אם מסרח דהא משקין אם מסרחי' אין שם משקה עליהן כמ"ש במ' פסחים בסוגי' דרח"ס הכהנים כלומר נבילה דאם מסרח ואינה ראוי' לגר התירה התורה אבל שם נבילה עליה דהא לענין טומאה דוקא אם נפסל מאכילת כלב כמ"ש במ' בכורות, אבל במשקין פקע שם משקין ממנה, ולפי"ז מה פריך הגמ' לרב דס"ל חתיכה עצמה נעשה נבילה ואוסרת כולן מפני שהן מינה מכזית בשר שנפל ליורה של חלב דבשר אסור וחלב מותר דנימא דטיפת חלב היוצא מבשר נבילה ויאסר כל החלב, דאם רב סבר כמ"ד דהבטל צריך להיות כמוהו הא בחלב הוה משקה ולא שייך הנ"ל לסברת התוס' אם כן תמיד הוה מין בשאי"מ ועכ"ח דס"ל דל"ל האי כללא:
וע"ד הרשב"ם עלה בדעתי דתלי' מהיכן ילפינן איסור אכילה והנאה בבב"ח דודאי אם מג"פ ל"ת או משאר ילפות' י"ל שפיר סברת הר"ן דסבר ר"ת לומר דגם בשאר איסורין אמרינן חענ"נ משום לתא דבב"ח אם כי סברת ר"א קיימת דבב"ח כל או"א היתר ונאסר הוה כאיסור עצמו משא"כ בשאר איסורין אינו רק מפני התערובות וא"א לסלקו מ"מ כיון דזה בתערובות וזה בתערובות שייך גזירה זו אבל לר"א דיליף מלא תאכל כל תועבה כלומר שנעשה תועבה ע"י שעבר על לאו דלא תבשל א"כ מה לתא דתערובות שייך בזה הא הוה כמו מעשה שבת דאסור מדאוריית' וכי סליק אדעת' דנימא בתערובות' אסור' כמ"כ מה שייטי' זב"ז ע"כ ס"ל להרשב"ם כיון דגזרינן בשאר איסורין אטו בב"ח לכולא מילתא גזרינן גם להיות כמב"מ דזה בתערובות וזה בתערובות, אך לפי הס"ד דגדי אסרה תורה ולא חלב עכ"ח ל"ל משום לתא דתערובות דהא העיקר הגורם לתערובות' לא נאסר וודאי ישנו היכר גדול דלא נגזור ע"כ פריך הגמ' שפיר אבל לפי המסקנא דחלב נמי אסור ושפיר אמרינן דדומה זל"ז וגזרינן לגמרי שאר איסורין אטו בב"ח כנלענ"ד. ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.