לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קכ
ב"ה אוליי ב' פ' שמיני תרפ"ז לפ"ק מאד יצ"ו.
לחג המצות יחוג בדיצות ידידי כבוד הרב הגאון הגדול המפורסים צדיק תמים כש"ת מו"ה חיים מרדכי יעקב שליט"א אב"ד דק"ק ספרדים מישקארץ יצ"ו.
אחרי מבא דרך ברכה פני הדר"ג הנני במודע כי יק"מ בא לידי בענין חבית יין הנה אין אני אומר קבלו דעתי בפרט כי לא כתבתי ע"ד פרטי רק סתמא ושארית הדברים כהדר"ג מבפנים במקום מרא דאתרי' ולא באתי להוסיף בזה דבר ברור כי מדברי תשובות מקדמת דנא אינו ראי' כי ידעתי כד הייתי טלי' בבית מר אבי ז"ל שהי' מתפרנס בעשיית יי"ש על היורה קטנה כידוע ולא הי' שום ידיעה לעשות יי"ש רק מדגן ושעורים לבד מפירות שזופים לשליגאוויטיץ ואחר הזמן נשמע חדשות כי במחוז סיפסען עושי' יי"ש מתפוחי אדמה (ערד עפפל) ואחרי כן נתחדשו שלאנגע"ן קעססע"ל ואח"כ אפאראמע"ן וכול' או רובא דרובא מתפוחי אדמה הנ"ל שהי' בזול יותר ויותר מדגן, וכשהייתי בחור בישיבה ק"ק גרוו"ד שהי' שם אפאראטעין לרוב ג"כ התחילו כולם לעשות שפיריטוס אד ורק מקוקורא"ץ שהי' ג"כ בזול יותר וגם השפיע יותרת המדה וכן בשתיי' וכן נשאר הדבר ע"ע לא נשמע עשות יי"ש או שפרי"ט מדגן ושעורים כי אם מתפוחים או קוקוראיץ ורק מיש זאט"ץ לזה צריך מידי מדגן ושעורים, ולענין בלוע ביין או שאר משקין פשיטא דלא שייך לומר דלטעמי' או כתיקונו עבידא דהעיקר קיום ותיקונו הוא מה שבא מרוב' קטניות ותפוחים הנ"ל כמ"ש בתוס' במ' חולין ובפוסקים כידוע, והנה דרשתי ק"ק פה אם יש מערבין שפריט בתוך היין בזמנים אלו י"א הן וי"א לא כי מדינא דמלכותא ענש יענש ומ"מ הכל מודים כי אם מערבין ירגישו בטעמו של שפריט והא לפני חה"פ אפשר לטועמו גם לישראל והא דעת הש"ך בסי' צ"ו דבדיעבד סמכינן אטעימת ישראל גם בזה"ז ובפר"ח מתיר אפי' לכתחילה ובנ"ז ודאי חשוב כדיעבד דשם בסי' צ"ו איירי לבשלו עם בשר והכא הא דיינינן על יין עצמו אם נאסר או לאו ודאי דומה למ"ש בב"י סי' תמ"ז בשם מ"כ מדברי ר"ת על מי תותים שיש חששא במי תותים שמבשלים הגוים בכלים מחומצים והשיב חדא דאחזוקי ריעותא לא מחזיקנן ועוד דטעמינן כול' שתא ולא נרגש בו טעם חמץ אלמא דסמך אטעימה דידן, ועוד עלה בדעתי שאין אני מגלה אלא לצנועין על עיקר חומרת שפריט בזה"ז דחשבו בת' ח"צ ומהר"מ טיקטין וחזר ונשנה בתשו' מרן חת"ס כמ"פ דיי"ש אינו משום איסור יוצא רק דזה גופא חמץ דכל זה לא נאמר רק בזמניהם דהיינו יורות קטנות דהזיעה העולה מהיורה נכנס לתוך קנים פשוטים וקטנים וקצרים עד כי מן כיסוי היורה עד הלייטע"ר אינו רק כמו אמה או אפשר אמה וחצי אבל באפאראטע"ן שישנם קנים גבוה על גבוה עגולים בתוך עגולים ונכנסים לכמה תיבות (טיסטעליר קאסטען) וכמה הוטעין וביטעין כידוע פשיטא לי דאין לחשוב כגופו של חמץ ואינו רק כמ"ש התוס' משום טעם כעיקר ואיסור יוצא וכמ"ש במ' חולין דף ק"כ והא איתא בבעה"ת פ' א"ע דאין לחשוב משום טע"כ רק אם נשאר בו הטעם כעיקר אבל אם נשתנה טעמו אין בו משום טע"כ וכן ראיתי בתשו' ריב"ש סי' רצ"ה ע"ד אותו מים שנקרא אגוא"ה ארדיינט"י הביאו הרמ"א ע"ד המחבר יו"ד סי' קכ"ג שאסרו הריב"ש אם כי נשתנה טעמו ומראהו מ"מ מה שהוא משום איסור ע"ז אפי' אפרו אסור, אם כן משמע דבשאר איסורין מותר דאפרן של חמץ הוה בכלל הנשרפין דאפרן מותר אם כי בסי' תמ"ה קיימ"ל כשיטת הרמב"ם דאפרן אסור כבר כתב הה"י דהוה ספיקא ואם קידש בו אשה הוה ספק קידושין. וגם נראה דלהרמב"ם ג"כ רק מדרבנן ועכ"פ בספיקא דתערובות לכ"ע מותר מספיקא כנ"ל ואציל פני כהדר"ג וכבר כתבתי שאין אני אומר קבלו דעתי, ואסיים בכל חתמי ברכות ותשועת ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.