לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קד
בעהי"ת אוליי ד' לסדר הברכה עטר"ת לפ"ק מאד יצ"ו.
שובע שמחות ורב ברכות על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון בנש"ק מו"ה מנחם מענדל שיק נ"י אבד"ק סיקס יצ"ו.
ע"ד העובדא בראובן שקנה משמעון כונו ק' וואגאן עצים להסקה ונתן לו 30000K ערבון ושוב לקח ממנו לוי כל הנ"ל ונתן לו 60000K ערבון ואמר לו שלא נגמר המקח עד כי יראה כל הסחורה אשר ייטב בעיניו וכן עשה וראובן התנה בפירוש שאינו מקבל עליו שום אחריות כלל, ועתה לאחר ב' חדשים שאין שמעון שולח הסחורה כי אינו שלו והכל הי' במרמה ורמאות וכן עשה לכמה אנשים ומעתה תובע לוי מראובן שיחזור לו הערבון שהמקח טעות הוא וראובן משיב כי גם הוא נתן כמ"כ לשמעון והא התנה בפירוש שאינו מקבל שום אחריות עליו, והנה הלכה זו צריכ' עיונא רבה ניהו דפסק המחבר בח"מ סי' רכ"ה סעי' ה' דאם התנה בפירוש שאינו מקבל עליו אחריות אפי' נמצא גזולה והוציאה מתח"י הלוקח אין עליו תביעה דהוא מחלוקת ר"פ ורב זביד במ' ב"ב דף מ"ד דר"פ ס"ל דחוזר על המוכר דמקח טעות הוה אפי' שלא באחריות ורב זביד חולק דלהכי התנה שלא באחריות דסביר וקיבל ופסק הרמב"ם בפי"ט מה' מכירה כר"ז דכל תנאי שבממון קיים אם כי קיימ"ל דסתמא הוה כמו אחריות דאחריות הוה ט"ס מ"מ אם בפירוש התנה אפי' בשדה גזולה אינו חוזר על המוכר ועכ"ח צריך לומר כן דהא אפי' שמואל דס"ל דבזבינא לא אמרינן אחריות ט"ס כמ"ש במ' ב"מ דף י"ד היינו לענין טרפא דבע"ח דעביד אינש דזבין ארעא ליומא אבל בגזולה לכ"ע חוזר על המוכר כמ"ש התוס' שם והקש' התוס' שם מפ' חזקת הבתים דאמר שמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות ועוררי' עלי' אין המוכר מעיד עלי' שהוא של לוקח מפני שמעמידה בפני בע"ח ותיפוק לי' דנוגע בעדות בלא"ה משום דעלי' הדר ותי' דאיירי שהתנה בפירוש שלא באחריות ובאמת כן מוכח מפ' חזקת הבתים דף מ"ה דקאמר אליבי' בזה הלשון שנאמר כרב זביד והא הוכיחו בתוס' בב"מ דף י"ד ע"ב במה דפליגי רב ושמואל במוכר שדה שנמצא שאינה שלו דרב ס"ל יש לו מעות ויש לו שבח ושמואל ס"ל מעות קרן יש לו שבח אין לו ופי' התוס' דאיירי גם שלא באחריות דהא פליגי בדף ט"ו בהכיר בו שאינו שלו דרב ס"ל דהמעות פקדון ושמואל ס"ל מעות מתנה ואי באחריות אמאי מעות מתנה ועכ"ח שלא באחריות גובה מן המוכר הקרן עכ"פ, וא"כ עכ"ח מה דאמר לשמואל בב"ב דאינו חוזר על המוכר בשלא באחריות היינו משום שהתנה בפירוש ומוכרח פסק הרמב"ם והמחבר כנ"ל:
אלא שיוקשה לפי"ז מה שהקשה בשמ"ק במ"ד אביי בב"מ ד' י"ד שם במוכר שדה שלא באחריות ויצאו עליו עסיקין כל שלא החזיק בו מצי לחזור בו ופי' רשיז"ל דבלא נתן מעות איירי ור"ת והרמב"ם חולקין בזה דאפי' נתן מעות יכול לחזור ומחזיר לו המעות וטעמי' פי' הרמב"ם דאין לך מום גדול מזה והאי שלא באחריות ג"כ איירי בפירוש שהתנה דאל"כ לכ"ע אחריות ט"ס כמ"ש בתוס' לעיל וא"כ האיך קיימ"ל כר"ז דשלא באחריות אינו חוזר על המוכר דסביר וקיבל ותי' בשמ"ק ב' תירוצים דשם איירי דהחזיק בו כלומר שהשתמש במקחו כמ"ש בתוס' דהחזיק היינו שימוש כדרך שעושין בשלו ולא משום קנין דהקנין הי' ע"י שטר או חליפין ומשום דנשתמש בו ירד למקחו ע"ד ספק ג"כ, ועוד תי' דאיירי שכבר הוציאה מידו ואין בידו להחזיר למוכר רק תובע ממנו מעות מה שהפסידו והיינו משום אחריות וכיון שמכר לו שלא באחריות אין לו תביעה, ומעתה בנידון זה צריך לחקור אם הלוקח שני שימש דבר מה במקחו או שכבר הוציאו מידו דאם לא כן הא מצי לחזור בו וכ"פ הרמב"ם פי"ט הנ"ל ועכ"ח צריך לחלק בזה ועיי' בסמ"ע סי' רכ"ו דאם יש שטרות מקויימי' שאינו שלו יכול לבטל המקח (חסר סיום התשובה).