אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן מז

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן מז

סימן מו

בעזהי"ת יום ב' פ' שמות בנ"י תער"ד לפ"ק.

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב המאוה"ג חו"ב מו"ה ישראל וועלץ נ"י אבד"ק טיניע יצ"ו.

הנה באתי ע"ד מי שקנה מן הגוי ב' ולדות מד' וה' חדשים והניחם אצלו להטפל בהם ושיגדילו אצלו עד שיולדו מבכירות וקודם שילדו מחיוב הגוי ליתן לו הא' והשני' תשאר אצלו בשכרו וגם התנה כי ברשות ישראל ליקח מכל אשר יבחר ולא ברצון גוי תליא וכעת ילדה א' זכר במבכיר' ושלח להקונה כי יקח אותו לביתו והשיב לו כי יניחנה בתוך ביתו כי אין לו מקום ברפת שלו ועתה השאלה אם יש בי' קדושת בכור, ומעכ"ת דעתו מתחילה כי פשוט הדבר כי זה בכור בהמה דמה שנותן לו אינה רק כשכירות ומה לי דמים או בהמה והא הישראל גילה דעתו דניחא לי' בהאי בהמה, ושוב חזר כיון דאיכא דעת הרמב"ם דבכור בזה"ז דרבנן ובדרבנן יש ברירה ע"כ יש כח ביד הישראל לומר שאינו רוצה בבהמה זו, והנה מ"ש דרק הרמב"ן חולק על הרמב"ם זה אינו הלא גם הראב"ד וכן בתשו' הר"ן סי' ז' הביא כי רש"י ור"ת וכל חכמי צרפת הקודמים שלכ"ד הרמב"ם ועיין מ"ש בס"ד בספרי סי' ר"ח, לבד מזה לא אדע מה זו תליא בברירה לאמור כי ביד ישראל לומר שאינו חפץ בבהמה זו כיון שהתנה כן בלא"ה בידו לבחור מה שירצה אך כיון שגילה דעתו דבזו חפצו שהרי השיב לו שרק מפני שאין מקום ברפת שלו א"כ אדרבה הוברר למפרע שכבר עומדת ברשות ישראל, ומעתה לכאורה נהפוך הוא דהא בדאורייתא אין ברירה ולא הוברר למפרע כי בעודנה מעוברת הוה ברשות ישראל ואכתי הי' יד נכרי באמצע, אלא שזה אינו דכל עצמו אשר אנו אומרים דבדאורייתא אין ברירה ידוע שיטת וסברת הרה"מ בה"ג גבי איזה שארצה אגרש בו בר"פ כל הגט משום דברירה הוה ספק וספיקא דאורייתא לחומרא ובדרבנן להכי אמרינן דיש ברירה דספיקא דרבנן לקולא, וא"כ בדאורייתא נמי להחמיר אמרינן יש ברירה ומשו"ה פוסל לכהונה בגט שנכתב לאיזה שירצה לגרש, ומעתה בנ"ז אין מקום לענ"ד להקל, ולהתיר ע"י נכרי קטן להטיל מום כמ"ש האחרונים ג"כ מסתפינא להקל עיין תשו' מרן חת"ס סי' ש"ו, ובלא"ה הא הביא הד"מ דעת מהרי"א דדוקא ישראל המקבל מן הנכרי לחלוק בולדות פטור מן הבכורה אבל נכרי שקבל לחלוק בולדות לא מהני הואיל והבהמה של ישראל ועיין בקיצור ש"ע סי' קע"ז שנראה שפוסק כן להלכה, ומ"ש מהרא"י בד"מ והביא' הרמ"א בסי' ש"כ שהקיל עוד יותר מזה כבר צווחו עלי' בנוב"י מהד"ת סי' קצ"א וקצ"ב דשם הי' סניפים הרבה להתיר שהיתה הפרה חולבת וכמ"ש הט"ז שם ועיין בחת"ס סי' שט"ו, ועוד לפימ"ש הנוב"י משום דאמר אם תלד זכר הוה אסמכתא ולא קני'. וה"נ בנידון זה שאמר איזה שירצה הישראל אפשר דאית בי' אסמכתא דמסתמא ירצה הישראל יותר בראשונה דהקשורי' יותר חפצים בו כמ"ש במקרא הקשורים ליעקב, וחידוש כי בחכמת שלמה שהביא מעכ"ת פלפל משום אסמכתא ולא הביא דברי הנוב"י הנ"ל וגם מה שהקיל מהרי"א רק משום שהי' קולות אחרות, ובני"ז אפשר דיש בו ג"כ משום דשלבל"ע דהקנה לו רק לאחר עיבורן, והנה שם בנוב"י מתיר ע"י הטלת מום באמירה לנכרי ובנ"ז קשה להתיר כמ"ש לעיל:

מ"ש מהיכא נוהגין בבכור שמת או נמצא טריפה לקברה בביה"ק בסדין ועומק כ"כ בבאה"ט ולא אדע מקור מקומו ובקיצור ש"ע הביא' בשם תש"מ:

ומ"ש אם מותר למכור העור ואחוריים לנכרי הנה העור בנמצא כשרה מבואר בסי' ש"ו וש"ז בב"י שם, ולענין אחוריים האריך בת' מהר"ם שיק סי' שכ"ג ומסקנתו להתיר במכירה לנכרי עיי"ש, ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה