לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן מ
ב"ה אוליי ו' עש"ק פ' וישלח תער"ג לפ"ק מאד יצ"ו.
שוכ"ט על ראש חביבי ה"ה בחור כארזים חתן תמים למעלות חריף ובקי טובא יו"ש מו"ה נתן בוימהאפט נ"י בק"ק מעזעלאבריץ יצ"ו.
עתה באתי ע"ד העובדא במי ששכח בקדירה חמוצה קיבה קרושה מלוח עד מאוד ועבר עליו הפסח מהו לענין ליהנות ממנו אחה"פ, ואתה מפלפל בכמה ענינים בסברות וחידושים נכונים בבקיאות רב, והנה בעיקר ההלכה אם מה שנאסר ע"י טעם שאין בו ממש כלל רק טעמי' דעת הח"י בסי' תמ"ב שאינו עובר עלי' ומותר לאחה"פ ובחמד משה חולק עלי' ודעת מרן חת"ס באו"ח סי' ק"ח כדעת החמד משה ועיי' בספרי חאו"ח סי' ע"ט, ובס' מקור חיים להגאון בעל חוו"ד פשיטא לי' כדעת הח"י, וראיתי בא"ר סי' תמ"ב שדעתו לחלק אם בכלי זה הי' מבשלים רוב חמץ עד כי בטח שלא הי' ששים בהיתר אז נוטה לאסור משא"כ בלא"ה וכמ"ש בתוס' פסחים ד' ל' דטעם שבכלי לא חשוב רק משהו דהא איירי שם ג"כ בקדירות ופשיטא דאין מבשלי' בתוכן כלו חמץ דיש בו תערובת מים ובשר וכיו"ב וגם העיסה שדרך ליתן בתוך הרוטב אשר בטח חמץ גמור, ועיי' בת' מהרמשי"ק סי' רי"ח וצ"ע שם שלא העיר בזה, ואפשר עוד לצרף להתירא לפימ"ש ביו"ד סי' קי"ד בסופו ע"ד הרשב"א שהי' נזהר מכרכום משום חוטי בשר נו"ט שמערבים בו ובש"ך שם למד היתר לדידן דחזינן דרובו כרכום ואם אפי' יש בו מיעוטא מחוטי בשר הנ"ל בטל ברובא, והקשה שם בדגו"מ דהא הוה מבשא"מ וצריך ששים ותי' כיון שאין דרך לאכול כרכום לבדו כי אם ע"י תערובות אשר בטח יבא לידי ביטול בששים אז גם מבשא"מ בטל ברוב ואין בו משום מבטל איסור לכתחילה עיי"ש, וא"כ כש"כ לענין חמץ שעבר עליו הפסח דאם נתערב לאחר החג ביטולה קיל מאוד כמ"ש בסי' תמ"ז סעי' י"א ורק בנתערב קודם הפסח צריך ביטול כשאר איסורין, עכ"פ בזה ודאי יש לסמוך אסברת דגו"מ דהא הקיבה קרושה אין דרך לאכלה כלל כמו שהיא רק בתערובות להעמיד קום החלב לגבינה ודאי בטלה בששים, ואם דהוה דבר המעמיד ידועי' דברי הרדב"ז הובא במג"א סי' תמ"ב דבגבינה שהועמד בקיבה שבלועה מכלי חמץ לא שייך בו משום מעמיד דהחמץ אינו מעמיד עיי' במחה"ש שם:
ועתה באתי להשתעשע בדבריך במ"ש כי בת' רע"א הקשה דברי המחבר אהדדי דביו"ד פסק כדעת הרשב"א דבנוטל"פ בעי רובא לבטל ובאו"ח סי' תמ"ז נוטה להקל ומתיר בנוטל"פ עיי' בפרמ"ג סי' ק"ג במשבצות שעמד בזה, ומ"ש ע"ד חו"י וכו"פ בטעם להשיג ע"ד ט"ז וש"ך סי' ק"ה דהיתר שכבוש בכלי לא שייך לאסור דאימתי נעשה כבוש אחר מעל"ע ואז כבר הוה נוטל"פ, והשיבו דבולע ופולט לאט לאט, וקשי' לך דהא צונן בצונן א"כ בפסח יאסר בפשיטות בלא כבישה ובאת לחלק בסברות נכונות ולתרץ בפלפול רב כמה קושיות אם כי דבריך המה דבר שכלי ובעיקר קושי' הוא נכלל בדברי חוו"ד סי' ק"ה דמקשה לדבריהם א"כ לר"י דסבר מב"מ לא בטל יאסור בצונן וכן מקשה בשאר דברים שאינם בטלים, ואפשר לומר כיון דאמרינן בגמ' דאפי' כלי בת יומא נמי אי אפשר דלא פגמה פורתא בטעם משהו ג"כ לא גזרו, ועיי' סברא כיו"ב בחת"ס סי' ק"ח הנ"ל, ומ"ש בדבר חריף אי דאוריית' או דרבנן הנה א"א לזוז מפסק המג"א סי' תמ"ז ס"ק כ"ח עיי"ש בדגו"מ ומחה"ש כנלענ"ד:
מ"ש ע"ד ספרי חיו"ד סי' קס"ז ע"ש חיי דבלימוד תורה לא שייך עוסק במצוה פטור מן המצוה כיון דעיקר לימוד לשמור ולעשות וגם הא מחיוב ללמוד תמיד וכי פטור מכל המצות, הנה מ"ש בשם חיי ט"ס הוא וסברא הנ"ל הוא במקור חיים אשר נספחו אליו הגהות על המגינים בה' מגילה סי' תרפ"ז שם על דברי ט"ז עיי"ש, ומ"ש ע"ד הקושי' שהובא בספרי חאו"ח סי' ע"א לתרץ דברי ש"י מדברי הש"ך סי' ק"י דבריך מתקבלי' והנני לסיים בכל חתמי ברכות, או"נ דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.