אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן לז

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן לז

סימן לו

ב"ה תרפ"ו לפ"ק מאד יצ"ו.

כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בסש"צ ידידי כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה צבי הירש הכהן נ"י אבדק"ק דערעמשקע יצ"ו.

הנה אשר הציע לפני בענין אשר כת"ה מתפלל מוספין לפני התיבה והמנהג כי האב"ד מקרא התקיעות כמ"ש במט"א אם לא הוי העסק והנה אם עובדא בידו ממנהג של הגה"ק מהר"ש אבדק"ק סעליש זצוק"ל שהי' ג"כ ש"ץ והי' מקרא התקיעות ודאי די לסמוך, אך מ"ש ממ"ד במס' ר"ה דף ט"ז וד' ל"ד אמרו לפני מלכיות וכו' לא אדע מה שייכות זל"ז דשם קא' בגמ' על הפסוקים והברכות אבל להקרות הלא מבואר ברמ"א סי' תקפ"ה דהוי משום שלא יטעה אבל בכלל אמרו לפני האיך מרומז ומשום כוונה ג"כ מבואר בשלה"ק בה' ר"ה הביאו המג"א סי' תקפ"ה הנ"ל אם כן הי' מקום לדון אם לא הוי הפסק, ונלענ"ד עפ"י מ"ש הרא"ש בתשובה ככל ד' הביאו הפר"ח שהקשה האיך לא הוי הפסק למקרא עצמו בין ברכה לתקיעה כלומר שמיד אחר הברכה קודם שיתקע מקרא תקיעה ראשונה ותי' דהוי כמו גביל לתורי דמבואר במס' ברכות פ' כ"מ דלא הוי הפסק משום דאסור לאכול קודם שיאכיל לבהמתו, ובפר"ח כתב דהוי כמו טול ברוך, והא הפסק בין ברכה לתקיעה חמיר ההפסק כמ"ש המג"א בסי' תקצ"ב עיי"ש ס"ק ג' וס"ק ה' דמדמה לי' ממ"ש בסי' קס"ז לענין הפסק בין ברכה לאכילה ומסיק דבענין התפילות בין ברכה לתקיעות הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ורק בין התקיעות עצמן ל"צ כמ"ש בסי' קס"ז הנ"ל רק אם הוא צורך כמו להביא שופר הוי כמו הביאו מלח או גביל לתורי דלא הוי הפסק וא"כ דברי הרא"ש מובנים דעכ"ח צ"ל דהוה כמו גביל לתורי או טול וברוך משום דמקרא בין ברכה לתקיעה ראשונה, א"כ כש"כ וק"ו במקרא באמצע הברכות דלא הוי הפסק דהא בסי' ק"ד מבואר דבש"ע בהפסיק באמצע אינו חוזר לראש רק אם שהה כדי לגמור את כולה, אלא דלכאורה י"ל דמ"מ הא צריך לחזור לראש הברכה שהפסיק בה, אלא הא כתב שם בט"ז דבין ברכה לברכה אי"צ תיקון וכמ"ש בל"ש שם דודאי מתפלל להלן ממקום שפסק דלא שייך לומר דיחזור לברכה י' דהא התפלל שם כהוגן, וא"כ ה"נ דמקרא בין ברכה לברכה בין מלכיות לזכרונות ולשופרות וא"כ שפיר הוי ק"ו כנלענ"ד:

ב) וראיתי מ"ש כת"ה במ"ש בלבו"מ ח"א סי' מ"א ע"ד הגאון מהרמ"ב ז"ל במ"ש דקבוע עפ"י רוב לא מקרי קבוע ומיישב בזה קושי' הר"ש מקינון מנחל איתן והעירותי מדברי הש"ך סי' ק"י דאמרינן קבוע כמע"מ בין לקולא בין לחומרא וכגון ט' חניות מוכרות בשר נבילה וא' בשר כשר, והא הוי עפ"י רוב, דיותר הוי ראי' ממ"ד במס זבחים פ' התערובות דמקשה ונמשיך חד מינייהו והשיב דהו"ל קבוע, והא החטאת אינו רק עספ"י רוב, לענ"ד אין משם ראי' דהא לא הוי טבוע דאורייתא רק דדברים חשובי' ובע"ח אינם בטלים ועשאוהו כמו קבוע כמ"ש התוס' גם בחולין ד' צ"ה דקבוע לאו דוקא דאינו רק במכר כמו מקולין, א"כ ודאי י"ל דהחמירו גם אם הוי עפ"י רוב. אבל דברי ש"ך הם דהוי חשוב קבוע דאורייתא וכמו בוארב לו וכו' דפטור, ואין אתי פנאי לטייל וכו' ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה