אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן לא

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן לא

סימן ל

ב"ה יום ה' ער"ח אדר תרס"ג לפ"ק מאד יע"א. שוכט"ס על ראש ידי"ע ומר ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון הגדול החריף ובקי צדיק ונקי חסידא ופרישא וכו' כקש"ת מהו' שמואל גינצלער שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק ווישאווא יצ"ו.

אחרי מודים דרבנן מול כבוד הדר"ג, הנני ע"ד נחוץ אשר בענין תיקון ביהכ"נ דכאן אשר כן באו אלי אשתקד ע"ד כי לעת כזאת נחוץ הדבר מאוד להרחיבה מפני שקטנה להכיל רוב הצבור הי"ו ובעיני ראיתי כי בימי ר"ה ויוה"כ וכן שאר יו"ט ב' וגם ג' עומדים צפופים על מקום א' ובביהמ"ד לימות החמה עומדים בתפילה בדוחק גדול עד כי לרוב פעמים עומדים על פתח האכסדרה ורצו להרבות מקומות ע"י שיעמדו כולם לצד מזרח, ועוד למעט המדריגות של רצפה העולים להיכל אה"ק וכמ"כ מדריגות הבימה למעט מדריגה א':

והנה על ראשון אמרתי להם מיד כי לא הונח לשנות דבר מביהכ"נ אם כי מפורש בהרמב"ם וש"ע כי כך הי' דרך עמידתם מ"מ צריך לשמור ולעצור מכ"ד המתחדש ובפרט כי בל"ש באו"ח סי' תר"ס מהירות דברי ד"מ משמע לי' כי דרך עמידת המקומות בביהכ"נ הי' רק שבין הבימה וההיכל לצד מזרח אבל מן הצדדים הי' לצפון ולדרום כמו ברוב ביהכ"נ הישנים במדינתינו, וע"כ באתי בעצה היעוצה להעמיד ב' שורות תחת אשר ע"ע לא הי' רק א' בין צפון לדרום כמ"ש ג"כ בק"ק גראסווארדיין בביהכ"נ הישנה ואמרו כי זה ג"כ אפשר אך ורק אם יתמעטו המדריגות הנ"ל, והנה ידוע כי זה א"א בלא נתיצה וכבר עמדו בזה בתשובות רו"א, וידידי הרה"ג מו"ה חיים צבי נ"י דומ"ץ הראה לי בזה תשובת הדר"ג אשר בו הגדיל והרחיב הדיבור וסיים לאיסורא, וראיתי אשר כהדר"ג נקיט חומרא דמתנייתא מפני דברי הר"מ במנין מצוות אות ס"ה אשר כולל בלאו דלא תעשון וגו' ג"כ ביהכ"נ וביהמ"ד ומשמע בהדי' דגם הני דאוריית' וכן האריך בזה בשדי חמד וגם בת' דברי חיים רמז עלי'. וחידוש באמת על הפרמ"ג שנסתפק בזה וכש"כ בת' האחרונים דפשיטא להו דהוה רק מדרבנן ועיי' בחת"ס חאו"ח סי' ל"ב, ולענ"ד אפשר לומר לפימ"ש בביאורי מהרש"ל לסמ"ג דפשטא דקרא משמע נתיצה ואיבוד לגמרי אלא שבספרי דרשי אפי' באבן א'. והנה אם כי נתיצה ודאי במשמעה אפי' באבן א' דמ"מ בכלל נתיצה כמו שמצינו בתנור וכיריים אבל לשון איבוד ודאי משמעותי' לגמרי כמ"ש בע"ז דף מ"ה שצריך לשרש אחריה ולמ"ד א' לכנות לה שם היינו ג"כ איבוד לגמרי, והשתא י"ל דלשון הרמב"ם אסור לאבד בזה כולל ג"כ ביהכ"נ וביהמ"ד והראי' כי בפ"ו מהל' יסה"ת גבי נתיצה כתב אפי' אבן אחת וגבי ספרי הקדש ופירושיהן לא כתב רק לשון איבוד ואינו מפרש כלום משמע דעיקר איסורו איבוד לגמרי אע"ג דבריש פ"ו שם גבי קדושת השם כתב ג"כ לשון איסור מאבד והא פירש' בסמוך מיד אפי' אות אחת ול"פ כן גבי שאר ספרים ופשיטא דיש לחלק ביניהם דבשה"ק אפי' אות הוה ככלו כמובן מעצמו, וא"כ י"ל דביהכ"נ וביהמ"ד דומה לשאר ספרי קדש דאינה קדושה גמורה כמ"ש הרמב"ן והר"ן במ' מגילה ועיי' בב"ש סי' מ"ג, ועוד כולל ג"כ בל"ת הנ"ל ספרי קדש ובכ"מ פ"ו שם וכן בתשב"ץ סי' ב' הוכיחו דאינו רק מדרבנן דהיינו אם הם בלא כתיבת שה"ק כגון מגילה או אפי' שאר סה"ק שהם בלשון תרגום, וא"כ לפי"ז היו דבריו סותרים במ"ש במנין המצות, וכהדר"ג מתרצ' דאיסורו מה"ת מ"מ אין לוקין וי"ל בסה"ק למה אין לוקין עכ"פ אפי' אם לית בי' שה"ק כמ"ש התשב"ץ ואם משום דאינו רק מריבוי דקרא ממ"ש לית כן לה' אלקיכם כמ"ד בשאר דוכתי כל לה' הא כבר כתב הרמב"ם בספר השרשים שורש ב' שאין למנות במנין המצות במה דלא ילפינן רק מריבוי דקרא, ואם נאמר כמ"ש לענ"ד לחלק בין איבוד לגמרי למקצתו הוה ניחא אלא שהלשון איבוד לא הוה שוה אהדדי:

והנה לא באתי לפלפל בפרט מה שראיתי כהדר"ג צלל במים אדירים בפלפולו העצום אך ורק להלכה למעשה ידוע כי בשו"ת האחרונים הקילו בענין זה כמ"ש בת' חסד לאברהם ח"ב סי' י"ד שהתיר למען לתקן והרחבת החלונות בביהכ"נ של רמ"א בק"ק קראקא וכן בת' ברכת רצ"ה סי' ק"ג וכן בת' דברי חיים ח"א סי' ג' וח"ב סי' י"ג וכן נוטה דעת התשב"ץ ובס' החינוך פ' ראה דשאר סה"ק מותר למחוק ע"מ לתקן והביאו ראי' מס"ת שמותר בכ"מ למחוק ע"מ לתקן רק בשה"ק לא הותר והיטב הסביר בדברי חיים לחלק ביניהם עיי"ש, ועוד הביאו ראי' מבנין הורדוס שסתר לבנות מחדש ורק למען פאר והדרה, ועוד י"ל בחת"ס סי' ל"ב ול"ג לפימ"ש במ"ש האיך מותר לבנות ביהכ"נ דהיינו בחזי בי' תיוהא ואח"כ להרוס הישנה דהא איכא עכ"פ נתיצת אבן ותי' עפ"י מ"ש מהר"י אסכנדרי לחלק בין אבני מזבח לתיקון שה"ק משום דשם א"א בענין אחר משא"כ בס"ת אפשר לסלק היריעה, וא"כ בביהכ"נ שאינו מותר רק בחזי בי' תיוהא שוב הוה כא"א בענין אחר, וא"כ לפי נ"ד דהוא משום להרחיבה ולדעת הרא"ש בב"ב הוה כחזי בי' תיוהא ושוב הוה כא"א בענין אחר, ובכ"ס סי' י"ז סמך עיקר ע"ד הרא"ש הנ"ל ועיי' בתשו' מהרי"א כיו"ב מצרף דעת הרא"ש, והנה בת' דברי חיים סי' י"ג הוסיף בעצה נאה למכור המקום שצריך לזה בזט"ה במא"ה עפ"י דברי מ"ב שהביא במג"א סי' קנ"ג דבזה"ז מותר גם בכרכים ובזה הדבר שאין תועלת יותר לאינשי דעלמא דהא הביהכ"נ נשאר עכ"פ להתפלל כמו שהי' לכ"ע מותר וממילא נצל ג"כ מאיסור דל"ת, וא"כ ודאי יש מקום להתירא בנ"ד לעשות כן, והנה ביום א' העע"ל הי' ישיבת אקרו"ט בענין זה ואמרתי להם כי לשנות המקומות מצפון ודרום למזרח בשום אופן איני מניח לשנות, ורק מה שנוגע להלכה לענין איסורא דנתיצת אבנים במדריגות הנ"ל אכתוב דעתי לא' מגדולי הדור והם בחרו להגאון האדיר אב"ד דק"ק לעמבערג נ"י וכן נשאר הדבר לשאול פיו, ואמרתי בדעתי מה מקום לשאלה זו אם כהדר"ג אסר והוה כחכם שאסר ואין חבירו רשאי להתיר ע"כ אמרתי ארצה פני הדר"ג אם מחזיק בהוראתו לענין ואופן הנ"ל ג"כ היינו עפ"י ת' דברי חיים למכור המקומות הנ"ל בזט"ה במא"ה וקדושתן יהי' חל תוספת המקום שיבואו במקום רחב' שיהי' נקני' במעות מזומנים כמ"ש בתשובה הנ"ל, וראיתי עוד במ"ש הדר"ג במ"ש המג"א סי' ק"נ בשם הזוה"ק ברמזי המדריגות ודברי אמרי אש סי' ז' והנה כאן אינו רק ה' מדריגות לבימה מ"מ גם לזה יש מקום לתיקון דהיינו ע"י כי המדריגה א' אשר תתמעט ע"י רצפה חדשה ותרחיב שטח הרצפה יש מקום להוסיף מדריגה אחת למעלה בין מדריגה לבימה וכמ"כ בהיכל וה' ינחנו במעגלי צדק להקים על תו"ע ונזכה לעלות הר מרומים בקרב הימים כא"נ הטהורה וקדושה ונפש עבד לעבדי ה' כל הימים.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה