לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן כה
ב"ה אול"י ג' ט"ז למב"י תרפ"ז לפ"ק מאד יצ"ו.
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול החו"ב וכו' כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י אב"י בק"ק קראסנא יצ"ו.
הנני במודע כי יק"מ בא לידי מאשר ענותנותו הרבני ע"ד אילן זקן ושרשיו מרוקבי' וגם הוא של פירות מתולעים, והנה ידוע לפניו מ"ש בזה בתשו' מרן חת"ס חיו"ד סי' ק"ב להתירא אם בטח שהוא מעולה בדמים לעצים וכש"כ לבנות במקומו ועיי' בת' נטע שורק סי' מ"ב כיו"ב באילן של פירות מתולעי' כנ"ל, וראיתי בשו"ת טו"ט להגאון מהרש"ק ז"ל סי' ח' לקצוץ ע"י גוי דאין שליחות לגוי ובנטע שורק הקש' עלי היתר משום אמירה לגוי דבמס' ב"מ דף צ' איבעי' דלא איפשטא אם אמירה לגוי בשאר דברים כמו באיסור שבת כמו חוסם פי פרה ודש בה, אלא די"ל דהוא איירי דמעולה בדמים אלא דיש מ"מ משום סכנה כמ"ש בתשו' יעב"ץ וא"כ בנכרי לא שייך חששא הנ"ל כמובן, ובת' נטע שורק עצתו למכור לנכרי דלית בי' משום איסור אמירה:
ואגב אודיע מ"ש בתשו' מ' חת"ס שם בשם מעין חכמה דבקרא כתיב רק העץ אשר תדע וגו' הא משמע דספיקא אסורה וקשי' להרמב"ם דס"ל סד"א לקולא ותי' דאיירי באילן זקן וספיקא אם עוד יעשה פירות דהוה איתחזק איסורא וגם להרמב"ם לחומרא, והקש' בחת"ס א"כ פשיטא דאסור כיון דחייבי' אשם תלוי באיתחזק דלחומרא, ואמרתי עפימ"ש במ' תרומות פ"ט מ"ה מאה לגנה של תרומה כלומר שורה של תרומה נטועה ובסיפא אפי' מאה של חולין וא' של תרומה אסור אם כי תרומה בטילה במאה ופי' הר"מ והר"ש דמחובר לא בטל משום דעומד בפני עצמו ומשום דלא אתי להתערב, וי"ל מנ"ל לחדש כן מסברא ולפי הנ"ל מיושב דקשי' להו קושי' מ' חת"ס ומעין חכמה ע"כ קמשמ"ל דאפי' מעורב ברוב אילנות שבודאי לא יעשו פירות ומ"מ אילן זה לא בטל דלא שייך ביטול במחובר, והנה נ"ז יציע השאלה פני ג' רבנים להסכים כמ"ש בת' אבני צדק כיו"ב:
ב)
וע"ד טבילת כלים שנמכרו על ימי חה"פ והנה בטו"ט מביא כן בשם קונטרס הסמ"ע בתקנות שלו וכן גם בת' שיבת ציון בשם מרן הנוב"י וכן בת' מרן חת"ס הזהירו ע"כ ומי ירים ראש להקל ובפרט שכן פסק' בש"ע, והנה בטו"ט ג"כ דעתו להקל דמכירה זו ידוע שהוא רק ערמה רק לענין ב"י מהני. אפי' ערמה כמ"ש בתבו"ש או מטעמים אחרים אבל מ"מ לענין טבילה יש להקל מה"ט ועכ"ז מסיק דלא יהא כסתרי אהדדי ואית בי' חששא משום ביטול מכירה ויטבול בלא ברכה, ומ"ש מאומן קונה בשבח כלי יש לחלק דאינו רק כשיעבודא וכבר כתבו התוס' במ' פסחים דף ו' גבי בהמת ארנונא כיו"ב לחלק בין היאך דאיכא קנין ממש לנכרי מעיקרא והיאך דהקנין ביד ישראל רק דמשועבדת למלכות גוי לענין בכורה עיי"ש, וגם כי מברר בשטר מכירה דברשות הגוי לעשות בהם כרצונו ע"כ לענ"ד לעשות כמ"ש רבנן הגאונים זי"ע ואצ"ל לחכם שכמוהו ואסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.